המעשה האנושי

המעשה האנושי

אם עלי לנסות ולנסח את יסוד אמונתי במעשה האנושי כפי שלהערכתי רואה אותו היהדות, אז מעשה זה – ובעיקר הבחירה בו – הוא היסוד לכל התפתחות משמעותית למגמת תיקון העולם. במלים אחרות: התכנית האלוהית לגאולת העולם נסמכת על בחירותיו של האדם. אלה מתחילות במחשבה היוצרת, שראשיתה במציאות פתרונות הגותיים לבעיות יסוד, המשכה בניסוחם והגדרתן באופן מילולי מגובש ומדוייק במסגרת דיבור עליהם בחברה וכתיבת הדברים בדרך שניתן יהיה לקראם, וסופה ביישומם של בני האדם שפוגשים בהם במציאות המעשית. כל מכלול הפעולות הללו צריך להיעשות על ידי בני אדם יחידים, כל אחד בתחום התמחותו שלו, כאשר הפעולה כשלעצמה מוערכת על ידו כמוצדקת גם אם אין הוא רואה בבירור את מידת התיקון המסויים שנובע כתוצאה ממנה.

דבר זה נובע מגישה הרואה את המהלך הלא ברור של ההתפתחות המציאותית של ערכים כדרך הראשית שבה עובדת המציאות בכלל והחברה האנושית בפרט כמנגנון פעיל, שבמהותו מביא לידי פעולה מעשית את הרעיונות המופשטים, בדיוק כפי שתהליכי הכלכלה מהווים את יישומן של רעיונות ויוזמות בעולם הכלכלה האנושי בעולם כולו.

בסיכומו של דבר מדובר בכך שראשית לכל מהווה רוח האדם את השלב הראשון של הפעולה, הנפתח במחשבה ובאמירה שחלק גדול מהם איננו מזוהה כבעל השלכות משמעותיות בתווך הכולל של הדברים במציאות. למעשה, אין הרעיונות החשובים ביותר – בעיקר בשל הקושי להבינם – מוצאים לעצמם הערכה מצידם של בני אדם רבים בתחילת הדרך. כפי שקורה רבות באמנות, נותרות רבות מהיצירות הגדולות לא מוערכות בחברה האנושית, לעתים עד אחרי שנים רבות מאז היווצרן לראשונה.