מה שקורה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 962

 

מה שקורה

איך שלא תסובב את הדברים במצב הפוליטי של היום תגיע למסקנה שיש משהו משונה מאד בכך שרבין ושות' מחליטים מה יותר חשוב עבור העם וזה כולל איבוד חיים פה ושם. מותם של כמה יחידים, למשל, אין בו כדי לעכב את נושא השלום וויתור על הרמה יילקח בחשבון כאופציה להגיע למצב של שלום כולל ובמיוחד שלום עם סוריה ואחר-כך כבר "נסתדר איכשהו" עם הקרבנות הבאים, כי הרי אפילו שמבטיחים לנו שכבר לא יהיו קרבנות, אנו יודעים שיהיו, אלא שאלה יהיו "קרבנות השלום".

זוהי צורת מחשבה המתיימרת לחשוב בגדול ולעתיד: בגדול, מכיוון שהיא לא תיתן לאינטרסים של אנשים יחידים לעכב את ענינו של העם כולו ולעתיד מכיוון שאנחנו לא חושבים על מה שעלול לקרות כאן ועכשיו, בימים הקרובים, אלא מה יקרה שם ואחר-כך ולדורות הבאים. אך אני יודע שאני היום סובל קשות בדיוק מכיוון שהדורות הקודמים חשבו עלי כעל הדורות הבאים ואם היו דואגים יותר לעצמם ושומרים יותר על זכויותיהם, לא הייתי אני צריך לתקן דברים שמקולקלים מאז תקופת אבות המדינה.

כאזרח, אני תמה אם זה היה לא מעשי להשבית את כל שיחות השלום על כל אדם שנרצח על רקע פוליטי ועד שהרוצח מועמד למשפט ואירגונו מוצא אל מחוץ לחוק כאירגון פושע, כפי שהדבר היה צריך להיות. בענין זה, הכנסתו של אש"ף אל המשחק החוקי והנתינה של ערך מוסרי ומשקל מעשי הוא פשע כנגד ההגיון והמוסר גם יחד.

למעשה, מדובר בכישלון הגדול ביותר של הפוליטיקה הישראלית ופחת מוסרי של ממש במעמד המדינה בעיני האנשים המוסריים אשר, לדאבון הלב, שותקים בדרך כלל. מדוע הם שותקים? כי הם לרוב בני אדם עובדים, אשר עסוקים בייצור... הם כל כך עסוקים שהם אינם מבינים שמה שקורה כל-כך גרוע, שגם אם באמת יצליח השלום המתוכנן ולא יהיו עוד קרבנות, יזעק הכשלון המוסרי עד לשמיים, שכן הדיכוי ימשיך ביתר שאת – ועימו גם הפגיעה בזכויות האדם של האזרחים משני צידי הגבול.