היהדות כמנהיגות

 

היהדות כמנהיגות

רבים הם שומרי המצוות – במיוחד דור שני, שלישי ורביעי – הסוברים כי שמירת המצוות על ידם היא שוות ערך לקיום יהדותם. אך זה נכון רק אם יש חפיפה והתאמה מלאות בין המצוות שהם מקיימים לבין אלה שצוו ישראל על ידי האל.

ויתכן שיש מצוות חמורות – במיוחד בתחומים הנוגעים לזכויות האדם (לא תגנוב, לא תרצח) – שהם מועדים לחטוא בהם, כפי שקורה כאשר מתארגנת מסגרת של יהודים שאינם שומרי מצוות. אך החטא איננו הבעיה אלא אי עשיית הטוב – שכן לעם ישראל יש ייעוד.

קיומו של יעוד זה איננו אומר הימנעות מרע אלא עשיית טוב; לא סבילות אלא פעילות נבחרת, רצונית ויעילה, במטרה להושיע את העולם.

בעתיד תוכר היהדות כמנהיגת העולם, אך מנהיגות היא מיסודות תפקיד היהדות בעולם. ליהדות יש את הכוח, המוסריות והידע להנחות את העולם להתנהגות נאותה בכל תחומי היסוד של החיים.

עם ישראל הוא גיבור העולם והסיכוי שלו לגאולה. עם ישראל הוא המושיע של העולם מידי הרוע, הבערות והשקר. בני עם ישראל הם מנהיגים טבעיים, שנצרפו בחום כור ההיתוך של הסטוריה אלימה והפכו ללא אלימים, כמים חיים וטהורים במדבר.

בעתיד הלא-רחוק תציג ישראל החדשה את המוסר היהודי כפותר הבעיות האמיתי ותוקיע את המוסריות הנוצרית והמוסלמית כמקורם של בעיות האנושות וכמנציחותן.

היהודי מצפה לשחרור מלא מהמגבלות שהושתו עליו על ידי אומות העולם בכלל ובני עמו בפרט. בני עמו, שמבלי-דעת ינקו את הנצרות באמצעות הסוציאליזם, בולמים היום את מימוש כוחותיו שלהם הוא זקוק כדי לרפא את העולם.

ברוח זו, את אחת המגמות ששומה על העם היהודי לפעול למימושן, ניתן להגדיר במלים: לשחרר את היהודי כדי שינהיג את העולם.