על הכיבוש הקולוניאליסטי

על הכיבוש הקולוניאליסטי

לפי האמונה המקובלת על ידי רבים בעולם של היום, ה"כובשים" – כך כונו בני אירופה על ידי התרבויות של דרום אמריקה – לקחו מהעמים המקומיים את כל העושר שלהם.

סוג זה של מחשבה איננה רחוקה עקרונית מאמונתם של האנטי-קולוניאליסטים הרואים בכיבוש אלים זה את האימפריאליזם; אך בנוסף למספר טעויות עקרוניות שקיימות בין סוגי הכובשים המערביים שהגיעו לתרבויות הלא מפותחות – כמו זה הקיים בין הכובשים הספרדיים, שהחרימו את כל אוצרות הזהב של הנכבשים על ידיהם לבין הכובשים האירופאיים שניצלו כלכלית את אוצרות הטבע במקומות שאליהם הגיעו - הטעות העקרונית הכוללנית המעורבת בהשוואה זו היא ההתעלמות מההיבט החיובי של התופעה: מהשתלטות החיובי שבמערב על השלילי שבתרבויות הקיימות שנכבשו.

כיבוש הטבע על ידי האדם היתה לב תרבות המערב, שהיתה קיימת גם בתהליך ההתפשטות והכיבוש המערביים, אשר החליפו את רוח העריצויות המקומיות של תרבויות העריצות של הארצות המפגרות, שבניהן עסקו, בחלקן, בהקרבת קרבנות אדם כשהגיעו אליהם האירופאיים – ואלה בלמו את התופעה הלא אנושית.

למעשה, הידע של הרנסנס, שהוא שהביא לעליונות הטכנולוגית של אנשי המערב, שאותו יישמו אלה על בני התרבויות הפראיות שאליהן הגיעו, הוביל – כך או אחרת – לקידומן של התרבויות הפרימיטיביות, שהיו עובדות אלילים מיסטיות למצב של הערכת האדם הקיימת בקירוב יחסי לימינו.

ועל אף זאת שהאידיאולוגיה האנטי-אימפריאליסטית, שמקורה במערב, נוהגת לתאר את הנזק שגרמו בני אירופה והמערב לתרבויות שנכבשו על ידם אין היא מדגישה את התרומה וההתקדמות שהביאו עימם הכובשים לנכבשים – מה שיוצר את התשתית להיותם של הנכבשים, בהיעדר מודעותם לתועלת שקיבלו מן הכובשים, האיום העכשווי הגדול ביותר להמשך קיומה של תרבות המערב.