בשליחות הציבור

 

בשליחות הציבור

 

ידידי היקרים, יש ערך שעלינו לזכור ככל שנעלה ונצליח בדרכנו, שיכולה להיות ארוכה ביותר: ששליחי ציבור אנו.

יותר מכל דבר אחר, מוכיחות תוצאות הבחירות האחרונות שרעיונותינו מקובלים על ידי ציבור גדול של אנשים כרעיונות נכונים – ושציבור גדול מאמין שנפעל כדי ליישמם במציאות הפוליטית.

כל אפשרות שיש בידינו היום כתוצאה מן הבחירות, היא אפשרות שהוענקה לנו על ידי המאות והאלפים שנתנו בנו אמון על ידי בחירתם.

עם האנשים הללו כרתנו ברית של מנהיגים ומונהגים: ברית זו עם הציבור היא חוזה נאמנות מחייב שאסור לנו להפר אותו, ועלינו לזכור אותה בכל עת שבה מופעלים עלינו לחצים פוליטיים מצד כוחות זרים.

הציבור שבחר בנו מצפה מאיתנו שנמשיך בדרך הפעולה שבגללה בחר בנו; כשליחיו הנאמנים של ציבור זה עלינו להמשיך ולנוע בדרך הישרה להשגת מה שנראה לנו כביטויים של אמת וכמעשים של צדק באופן חסר פשרות, ללא שום נסיון "להיות אהוד" או "מקובל" על אנשים שלא בחרו בנו.

ומול כל טענה המופנית נגדנו על ידי אנשים שלא בחרו בנו, כאילו "לקחנו" מה שאינו שייך לנו, עלינו להשיב כי את זכותנו לעשות קנינו ביושר, ללא כפיה ומתוך הסתמכות על רצונם החפשי של בוחרינו; ושומה עלינו להוסיף כי כל טענה המופנית כלפינו ברוח זאת, מופנית, למעשה, כלפי אותם אלפי בני ישראל אשר, מתוך אמונם בנו, התפקדו לתנועה ובחרו בנו להיות נציגיהם.

ולכן, גם אם, במובן הפוליטי, מחוייבים אנו למישהו – הרי אלה הם שולחינו, המצפים מאיתנו לעמוד בהתחייבויותנו כלפיהם.

וזוהי, אגב, גם הצורה שבה אני מבין את מושג הדמוקרטיה: כשלטון העם, במובן האציל, המקורי, הרואה את השליט – נשיא או מלך, פרלמנט או סנהדרין – כשליחי ציבור.