פוליטיקה, מוסר וההכרח המעשי

 

פוליטיקה, מוסר, ו"ההכרח המעשי"

בעייתה המרכזית של הפוליטיקה בזמננו היא אי המוסריות, המתעטפת, בד"כ, באיצטלה של "הכרח מעשי". אי מוסריות זו, המובנית בתהליכי המדיניות העכשווית, באה לביטוי בצורה הטובה ביותר בהנחות "פשרה" כמו שתכנית פוליטית כלשהי היא לגיטימית אם "ייהרגו רק אנשים מעטים" ושכל עוד "הנזק הוא לרכוש בלבד" ניתן לסבול זאת.

שומה על כל אדם מוסרי המעוניין לשפר את מוסריות המדיניות להיות מודע לכך שכל מי ששותף במידה כלשהי – ולו במעט מן המעט - בהנחה כזו, אינו מוסרי ואינו יכול להיחשב ע"י מדינאי מוסרי לשותף פוליטי. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שאין איש ציבור מחזיק בזכות לסכן את חייו של אדם – וקל וחומר שלא להקריבם – למען תכלית, תהיה חשובה ככל שתהיה. רק לאדם עצמו יש זכות להחליט לגבי המידה שבה הוא מוכן לסכן את עצמו.

כשניצבים אנו לפני בחירה בין שתי אפשרויות שליליות, חשוב לזכור כי מימוש זכות הבחירה כולל גם את האפשרות לא לבחור. אם, במצב של ישראל ותנועתנו, אשר הצהירה על כך שאין היא מוכנה לוותר על חלקים מארץ ישראל, אנו עומדים לפני בחירה בין שני אישים פוליטיים שכל אחד מהם מציע פינוי של ישובים יהודיים, עלינו לבחור שלא לבחור.

אי בחירה כזו מהווה הצהרה מדינית – ואותה יש לתמוך בציטוט מחוקת הליכוד ו/או באמירות מפי אישים נודעים שהליכוד מתייחס אל השקפותיהם בכבוד: ז'בוטינסקי, שטרן, בגין וכיו"ב. למותר לציין, בהקשר זה, כי ציטוטים אלה מופיעים גם במסמכי היסוד ותעודות החבר שכל חבר התנועה מצויד בהם.

זהו דבר שאנו צריכים לקחת בחשבון גם אם, למשל, מציעים לנו היום לבחור לתמוך בין כוחות המצדדים בהורדת ישובים, בהמשך ההבלגה או ב"שב ואל תעשה" בנושאים כמו הר הבית, היריות בכבישים ושיחרור שבויינו ונעדרינו.

בכל אלה שומה עלינו שלא להסכים לבחור בין אפשרויות לא מוסריות ולהחילחט שלא לשתף פעולה עם סוג כזה של ברירות המוצעות לנו על ידי העומדים בראש תנועתנו. עלינו להבהיר להם בצורה חד-משמעית כי אנו רואים את תנועתנו ואת פעילותנו הפוליטית כבעלת אופי של מוסריות שאינה מוכנה לפשרות.

ולגבי הנושא של מעשיות, שומה עלינו לציין, בכל הזדמנות שבה מעלים מתנגדינו את הנושא המעשי, שפעולה מוסרית היא הפעולה המעשית ביותר שניתן לעשותה.

נתונים נוספים