היהדות כמדינה, מפלגה ותנועה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 909
היהדות כמדינה, מפלגה ותנועה
יש לשים לב לכך שעל אף שמועד ההתמודדות הפנימית בתנועת הליכוד מתקרב, אין "מנהיגות יהודית" נחשבת כמעט על ידי התקשורת – וכמעט שאיננה מוזכרת בהקשר של עימות זה.
אז איפה מנהיגות יהודית ו/או למה לא שומעים עליה?
היתכן שהסיבה לכך היא שהם, העיתונים, אינם חפצים לסייע בשום דרך להעלאת מודעות ציבורית למועמדותו של משה פייגלין, העומד בראש "מנהיגות יהודית" ואשר היה כבר בעבר מועמד לראשות הממשלה? ואולי – מה שסביר יותר – שהתקשורת "מריחה" שיש לו, פוטנציאלית, סיכוי לא רע בכלל להופיע כבעל כוח של ממש בהתמודדות זו?
מה מפחיד או מרתיע אותם?
הערך שנמצא ביסודה של תנועה זו: היהדות.
מאז ומתמיד גרמה השתלטותו של השמאל האנטישמי על המדינה לרבים לחשוב שהיהדות היא ענין רע מבחינה פוליטית. דבר זה בא לידי ביטוי לא רק בכך שאת "מנהיגות יהודית" משאירים בצל – אלא שגם מן המתמודדים נגד שרון בתוך ה"ליכוד" לא תשמע דבר על ערכים יהודיים או על יהדות.
אין ספק שמה שמפחיד בצורה החזקה ביותר את מי שאיננו שומר מצוות היא חדירה, השתלטות או כיבוש, של גורמים דתיים על מבצרי החילוניות.
אך הם טועים – ובגדול – לא רק משום ש"מנהיגות יהודית" איננה מתכננת כיבוש מסוג זה (כפי שלא רק חילוניים מאשימים אותה בו), אלא משום שהם תופשים את תנועת "הליכוד" כתנועה שאין שום קשר בינה לבין היהדות.
ולא היא:
כמו מדינת ישראל, שאמורה היתה להיות מדינת היהודים (ואחרי שלטון השמאל אין פלא שאזרחים רבים שכחו מזה...), אך ברבות מפעולותיה היא התנתקה מעקרונות יהודיים ואף פועלת נגד יהדותם של רוב אזרחיה – כך גם נשכח (או הושכח במתכוון) הרעיון היסודי של תנועת "הליכוד" – שהיא תנועה יהודית.
אין הכוונה רק לכך שבחוקת הליכוד מוגדרים ערכים יהודיים, שאף מודפסים על כרטיס החבר של חבר הליכוד, אלא לעצם העובדה היסודית שבמדינת ישראל, המוגדרת כיהודית, כל תנועה לאומית – ותנועת הליכוד היא כזו – תהיה, בהכרח, תנועה המבוססת על היהדות.
ובניגוד לנאבקים ב"פריימריס", אשר נזהרים מלתמוך ברעיון היהודי שמא יחשבו קרובים לדת, אין "מנהיגות יהודית" עושה ב"ליכוד" יותר מאשר מימוש כוחו והוצאתו לפועל. אנשי התנועה יודעים כי הענין היהודי איננו מפלגתי אלא על-מפלגתי – וכי לא רק ה"ליכוד" אינו יכול שלא להיות יהודי אלא שאף המדינה כולה היא – לפחות בהצהרה – יהודית.
למה, בכלל, נקראת המדינה "ישראל"?
האם לא התחייבה במגילת העצמאות שלה, לאזרחיה ולתפוצות עם ישראל בגולה, להיות יהודית?
על רקע זה, אלה הפועלים נגד השתתפותה או מעורבותה של "מנהיגות יהודית" בתנועת ה"ליכוד" כאילו מדובר בפולשים זרים, פועל נגד מהותה של התנועה וגם, למעשה, נגד מהותה של המדינה; מתנגדי "מנהיגות יהודית" אינם, למעשה, אלא פחדנים שהסתת השמאל הצליחה לגרום להם לצאת נגד ערכי יסוד יהודיים העומדים ביסוד הקמתה של המדינה כולה.
כי לא רק הליכוד – אלא גם מדינת ישראל – אמורים להיות שייכים לעם היהודי.
"מנהיגות יהודית", אשר רבים, דתיים וחילוניים כאחד, מנסים לטאטא מתחת לשטיח המדינה, מבטאת ערכים וכוחות אשר ראוי שהשטיח יהיה תחת רגליהם, כי הם הם הסיכוי "לנקות את אורוות" השחיתות של מדינת היהודים ולהשיב את המדינה ואת מוסדותיה אל העם היהודי ברוח העצמאות והחופש שבהם הוקמה מלכתחילה.
ואולי אין צורך להזכיר - אך נעשה זאת בכל זאת – כי המוני היהודים אשר באו לארץ ישראל בחמישים-מאה השנים האחרונות, לא היו עושים זאת אלמלא היה מדובר בהקמת תרבות ומדינה המבטאים את רוח היהדות.
אזרחי ישראל מעוניינים ביהדות; הם רוצים בה, אוהבים אותה ומעריכים אותה. בניגוד לאמונת רבים – שמאלנים או מושפעי השמאל – היהדות יקרה ליהודים בכל העולם.
ויהודים רבים מהתפוצות, היום אזרחי ישראל, אפילו אם אינם מתחייבים להיות שומרי מצוות "קלה כחמורה", לא היו מגיעים כלל לישראל או נמצאים כאן אם היו יודעים שרוב אזרחי ישראל אינם יהודיים, וקל וחומר אם הם בני דתות אחרות.
זהו מקור קסמה של מדינת ישראל – ולא רק ליהודים: שהיא מדינה השייכת ליהודים וליהדות. וזהו, לא יותר ולא פחות, היסוד של מדינת ישראל, של תנועת הליכוד – ושל תנועת "מנהיגות יהודית".
מה ש"מריחה" התקשורת ב"מנהיגות יהודית" הוא את ערכי היהדות. אך יהיה אשר יהיה מה שיקרה בעימות המתקרב, איש לא יוכל לנתק את היהודים - בראשות הליכוד, במרכז או מחוץ לתנועה – מן היהדות. ואיש לא יוכל לנתק מן היהדות את מדינת היהודים, את מפלגת "הליכוד" או את "מנהיגות יהודית".
עובדה היא שפייגלין ותנועתו הם, היום, המועמדים היחידים בתנועה אשר מצהירים, קבל עם ועדה, על התגייסותם לקידום רעיונות היהדות שנמצאים ביסודה – והם היחידים במערכת הפוליטית של מדינת ישראל מאז היווסדה, הטוענים לכך שהיהדות מתאימה וראויה, רעיונית ומעשית, להנחות את העם היהודי בארצו בעידן החדש.
ורעיון זה, שלאורו פסעה היהדות אלפי שנים, איש לא יוכל להכחיש, לבטל או להסתיר.