המורדים והנאמנים

 

המורדים והנאמנים

 

במשך כל המאבק נגד גירוש גוש קטיף הוקעו מתנגדיו בתוך תנועת ה"ליכוד" על ידי התקשורת כ"מורדים". היום, לקראת המאבק על ראשותה של התנועה, ממשיכה בתוכה "מנהיגות יהודית", שראשיה הוצגו כחלק מ"מורדים" אלה, את המאבק למען ערכיה המקוריים.

היום, לקראת הבחירות הפנימיות ב"ליכוד", מופעל לחץ רב על פייגלין ותומכיו, חברי ה"ליכוד", לנטוש את המערכה, כדי לחזק את הסיכוי לנצח בבחירות הכלליות.

לגבי הנחה מפוקפקת זו יש לשאול שלוש שאלות:

א. האם באמת יעברו "קולות" של בוחרי פייגלין למחנה אחר אם ינטוש את המערכה?

ב. מי יכול להמשיך, כמו "מנהיגות יהודית", במלחמה הפנימית למען הערכים היהודיים בתוך המחנה?

ג. האם יש היום במחנה "הליכוד" מועמד שניתן לסמוך עליו שלא יישבר כמו שנשברו אחרים למול הלחץ של שרון בהקשר הגירוש הנורא מגוש קטיף?

כל אלה מציגים מצב מוסרי שבו ברור כי לפייגלין אסור לנטוש את המרוץ פשוט מכיוון שהוא מציע מה ששום אדם בליכוד לא מציע, וכל נטישה כזו תותיר את הבוחר בערכים שהוא מייצג ללא נציג.

כל עוד מחזיקה "מנהיגות" בלחץ, היא מגינה על ענייניהם של אלה ב"ליכוד" שסמכו עליה.

לא זו בלבד, אלא שמקור הערכים שבהם תומכת "מנהיגות יהודית" בליכוד – במיוחד כשהם נוגעים בשלמות הארץ – הוא חוקת הליכוד ומצעה האותנטי.

ערכים אלה לא רק שאינם נכפים על אנשי הליכוד הר כגיגית, כפי שיש המנסים להציגם, אלא נוסחו על ידי מייסדיו. מבחינה ערכית, מייסדים אלה – וכל הפועל ברוחם - הם בעליו החוקיים האמיתיים של הליכוד. פייגלין ו"מנהיגות יהודית" הם נאמניה האמיתיים של התנועה, שאף כי איננה תנועה דתית, היא נאמנה לרוח היהדות מעצם העובדה שהיא רואה את ארץ ישראל השלמה כשייכת לעם היהודי.

את "שתי גדות לירדן" לא המציאה "מנהיגות יהודית"; השיר שבו מופיעים מלים אלה קיבל השראה ממסורת ישראל, ו"מנהיגות יהודית", שבחרה להיכנס ל"ליכוד" עשתה זאת, כמו חברים רבים אחרים בתנועה, על יסוד ההנחה שיש קשר הדוק בין מצע התנועה למסורת ישראל. העובדה שבמסגרת תנועה זו נבחר לעקור ישובים וחלקי ארץ ישראל עומדת בניגוד לא רק למסורת ישראל – אלא למסורת מקימי התנועה המקוריים.

במובן זה נותנת "מנהיגות יהודית" לתנועת ה"ליכוד" את ההזדמנות לחזור לעצמה.