יהדות כהתאמה למציאות

 

יהדות כהתאמה למציאות

את האמונה היהודית באלוהים ניתן להבין, כפי שיכול להשתמע משמו, כהסכמה עם מה שהיה, הווה ויהיה, שמסתכם במה שנצחי ולפיכך אינו תלוי בזמן. בהביננו ברוח זו את מושג היהדות כמושג מופשט המגדיר את עקרון היחס הריאלי למציאות האובייקטיבית, ניתן להסיק כי בשום חברה לא נעשתה תרומה לקידמה אם לא היה מדובר ביהודים במובן האובייקטיבי של הענין: אם בערך היהודי שמובע על ידי העם היהודי באופן ישיר ואם בערכים היהודיים שנוצרו על ידי כאלה שלא באו מן העם היהודי, אך הם אנשים שיהדותם מעשית, כזו המבוססת על ערכי הנצח ובמונחים מסורתיים אולי גם כאלה המתאימים לגיור.