אם חכמת חכמת לך

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1274

 

"אם חכמת חכמת לך"

(משלי ט יב)

בין הכתרים הרבים שיש לקשור לחוכמת האדם כדאי לזכור שהיא מועילה לו קודם כל ברובד האנוכי של הווייתו, בין אם היא נרכשה על ידי פעולתו מן המציאות ובין אם היא נלמדה על ידו מבני אדם אחרים שגילוה. בכל מקרה, החכמה האנושית באה קודם לכל לשרת את היחיד המחכים שהוא זה שמגלה את הידע החדש. לכן, כאשר אתה מתאכזב מכך שיצרת חכמה ומסתבר לך שמישהו אחר יצר אותה לפניך, אין הדבר אלא סימן לקיומו של הצד הפוליטי שלך; זה, אשר קיווה שחכמה זו תשמש כיסוד ותנאי לפעולה חברתית כלשהי שלך: קיום, פרסום, מסחר וכדו' חש מאויים על ידי העובדה שאדם אחר גילה חוכמה זו.

עבור רוב בני האדם, המתקשים במציאת רעיונות חדשים ואשר אינם מכירים את בארות החכמה האינסופיים אשר מהם שואבים הלומדים כל העת משחר ימי האנושות, יש בידיעה שמישהו הגיע לרעיון מסויים לפניהם משום תחרות ואיום על ההישג שלהם. אך לאלה המצליחים להתפתח אל מעבר לכך ולעבור לשלב הבא של ההישג הידיעתי האנושי, עדות כזו היא משמחת שכן א. היא אומרת שהידע הזה כבר הוצא לפועל, וזה, הרי, חלק ניכר משאיפתו של הממציא - אך מה שחשוב יותר הוא ב. שיש אנשים הדומים ליוצר שגם הם הגיעו לרעיון זה, לאמת הזו, ועל-כן היוצר איננו לבדו ויש מי שישתף עימו פעולה, יעזור לו ויגביר וייעל את מה שהוא ממילא מטרתו.

ולא פחות מכל חשוב להבין את טבע הדגשת היות החוכמה עבור האדם קודם כל מתת שפעולתו מתבטאת במציאות קודם כל ברווח האישי-יחידאי שיש ליחיד שהחוכמה נתפסת על ידו: הוא האדם שנעשה עשיר יותר על ידי עצם העובדה שהוא, כיחיד, הופך לחכם יותר. דבר זה הוא הרווח המיידי, החשוב והגדול ביותר שהאדם המחכים זוכה בו הרבה לפני שהוא מיישם את חוכמתו בשדות חברתיים הנוגעים לאחרים.