שביתה אלוהית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1676
שביתה אלוהית
אחת ההתאמות המעניינות בין גישת אין ראנד לגישת היהדות לגבי המתרחש במציאות היא זו של הפעולה שראוי שיעשה היצרן כאשר הוא נתקל ביחס של כפיות טובה מצד מי שנהנה מפעולתו; בשני הרבדים – זה של המסורת היהודית וזה של הפילוסופיה של אין ראנד נצרכים היצרנים לנקוט בפעולה מתאימה נגד מי שעל אף שקיבל את ההנאה מפעולותיהם אינו מוצא לנכון לכבדם אפילו בהכרה.
"מרד הנפילים" מבוסס על מצבם של יצרני התרבות האנושית, אשר כל האנושות נהנית מתרומתם העצומה של אלה לעצם קיומה ולאיכות חייה. כאשר חשים היצרנים כי נעשה להם על ידי מקבלי תוצריהם העוול של אי ההכרה בתרומתם, הם מחליטים לנטוש את האנושות ולהפסיק לתרום לה מפעולתם היצרנית, עד שייווצר מצב שבו יוכרחו בני האדם להכיר במה שקיבלו מהם – והם מכריזים על שביתה.
בסיפורה זה של ראנד היא מודעת לחלוטין – כפי שניתן להבין מרמזים רבים – לכך שלרוב הקוראים (כמו לרוב בני האדם החיים בתרבותנו) מתחבר הדבר אסוציאטיבית עם עקרון השביתה ומושג השביתה המופיעים בטרמינולוגיה הסוציאליסטית, ככלי הנשק של הפועלים נגד מעסיקיהם. מבחינה זו אין ראנד טורחת לברר עד כמה צודקים "נציגי" הפרולטריון בטענתם הקבועה נגד הקפיטליזם. היא מקבלת עקרונית את הצדק שקיים בהפסקת הייצור על ידי מי שלא קיבל את שכרו ומציגה, לצורך הענין, את היפוך הטיעון הקלאסי של הסוציאליסטים: שמי שנפגע על ידי מנצליו איננו הפועל אלא בעל המפעל...
אך מבחינה זו יסוד היסודות של גישת ראנד והסוציאליזם קיימת בתרבות האנושית הרבה לפני כן, כבר במסורת ישראל; במסורת זו מסופר על היצרן העיקרי של העולם, האל שברא אותו והעניק לבני האדם את כל טובות ההנאה שיש להם מן החיים בעולם, החל מעצם הנאת הקיום שלהם. אל זה, לפי היהדות, זכאי לקבל הכרת טובה מאלה שבראם ויותר מכך: יש לו זכות לתבוע מהם שיפעלו לפי הנחיותיו כדי לחיות באופן אנושי ולהשיג בכך את אושרם. אך הם מרבים לחטוא כלפיו, הן בכך שאינם מכירים בו והן בכך שהם פועלים בניגוד להנחיותיו. בהתאמה להגיון שלעיל, מוצא האל לנכון להענישם באמצעות נטישתו אותם.
בבחירתו בעונש זה מתבטא הצדק שקיים בכך שהיצרן מצהיר על הפסקתו להעניק מפרי יצרנותו לחוטאים – והדבר מתבטא בכך שהוא מונע מהם את שירותיו, שכללו הגנה עליהם מפני איתני הטבע. בכך באה לידי ביטוי צודק הדרך הקשה שנכונה לאדם בעולם כל עוד אין הוא נהנה משירותי הסיוע שמעניק לו האל אם הוא מקבל עליו הסכמה לקיומו ולפעולות שבאמצעותן הוא משרת את ברואיו.
התאמה רבה קיימת בין השכל הישר של אין ראנד ומוסר היהדות, ששניהם הגיעו למסקנה שבשני המקרים, הרי שבאי הכרתם בטובה שקיבלו העניקו בני האדם למיטיביהם את הזכות לשבות ולעזוב אותם. זוהי ההקבלה השלמה בין פעולת השביתה של האל העוזב את עמו על אי הכרת הטובה כלפיו לבין שביתת היצרנים הנוטשים את העולם בגלל שלא כיבד אותם.
בהתאמה זו ניתן לראות עד כמה הצדק, השכל והמוסר האובייקטיביים מנחים את מהלכי שתי השביתות.