המרד - למה הוא הכרחי?

 

המרד - למה הוא הכרחי?

כשאדם מוצא את עצמו משועבד בידי עריצות פתוחות לבחירתו שלוש אפשרויות:

א.אי פעולה: שתיקה, אי הגבה, אי התנגדות ושיתוף פעולה עם המשעבד - שהן כניעה לעבדות )והבאים אחריו( ושיעבוד לו. אין באפשרות זו משום פתרון כלשהו למצב האנושי והיא דנה את האדם לעבדות וסבל קבועים ומתמשכים.

ב.מהפכה אלימה: מלחמה כנגד השלטון במטרה להפיכה ו/או הסרת העריצות בכוח פיזי. ההסטוריה הראתה כי מהפכות אלימות אינן מוצלחות כפתרון מושלם מכיוון שהן מביאות לשפיכות דמים, להרס - ובסופו של דבר לשלטון כוח הזרוע והכפייה.

ב.מרד רעיוני: מחאה מילולית, הצהרה רעיונית והסברה בתוספת הפסקת שיתוף פעולה עם האלימות והעריצות השלטונית, כלומר: מניעת תמיכה מוסרית או מעשית ממעשי עריצות וממסגרת משעבדת.

בעבר, איפשרה ההסטוריה רק בחירה בין שתי האפשרויות הראשונות. העריצויות הדמוקרטיות של המערב במאה ה20 מוגבלות באלימותן, מה שמאפשר את האפשרות השלישית: מהפכה לא אלימה, כזו שבה ממומשת זכותו של האדם לא לשתף פעולה עם אויבו עד גבול חיוב האלימות הממוסדת. דבר זה מעניק מרחב אפשרות לסיו הליך ביקוש החופש ההסטורי: להתנערות סופית משרידי הכפייתיות שעדיין קיימת במערכות השלטוניות.

כל עוד יכול אדם להביע את מחאתו במסגרות של שביתת מחאה והסברה רעיונית חפשית עליו לעשות זאת, שאם לא כן הוא מסתכן בשיבה אל עולמות הבלהה של מפלצות מוקדי העינויים של ימי הביניים המצפות עדיין לשעת כושר לשוב אל בימת היחסים.

בתקופתנו עדיין יש בחלקים גדולים בעולם חברות עריצות שהאלימות הנהוגה בהן לא נפחתה כהוא זה מאז תקופות החושך. פריצי האדם השולטים בהן מוכנים לבוא לכל קריאה ברברית ולהצטרף לעינוי ולעיוות הדין שנוהגות ממשלות מודרניות כלפי נתיניהן.

במאות השנים האחרונות השיגו בני אדם במערב מידת חופש גדולה במהפכות ופעולות שחרור כנגד שלטונות עריצים. פעולות השחרור השיגו רבות אך עדיין לא את החירות המיוחלת עד תום: זו נבלמה בינתיים באמצעים רעיוניים שביניהם מרמה וגניבת דעת. רק מרד רעיוני יוכל לבער את קיני העריצות הנותרים ולסיים את פרפורי הגסיסה של העריצות העולמית. אם יילחם האדם היום ללא פשרה על זכות חירותו הטבעית הוא ישלים את הפעולה שרבים וטובים נתנו את חייהם עליה במשך הדורות - וירוויח עבור עצמו וממשיכיו עתיד של בטחון ושגשוג.

אלימותה של המדינה המודרנית עדיין אינה מגיעה עד עינויים או מוות (אף שחלק מהמנגנון שלה מראה ענין ב"שיבה למקורות"). על כן, כל עוד לא מאוחר, כל עוד גם האלימות צריכה להתכסות באיצטלת החוק ולקבל את תמיכת האזרח בכדי לצאת אל הרחובות, יש עדיין זמן להפשיט את השליט ולביישו בפני הצדק.