אמונתי בצדק

 

אמונתי בצדק

 

במלחמה המתחוללת בעולמנו בין הצדק לאי הצדק אני מאמין בצדק. אני מאמין שהצדק הוא הדבר החזק ביותר שקיים במציאות. אני כל כך מאמין בכוחו של הצדק עד שאני מאמין בכך שיש בכוח הצדק לנצח את כל אי הצדק הקיים במציאות.

 

כדי לשמור אמונים לצדק עלינו לכבד את חוקי המציאות, שמבטאים אותו – וכך נזכה גם ממנו לכבוד. המציאות תעמוד לצידנו באותה מידה שבה אנחנו נעמור לצידה, כלומר: אם נכבד אותה ונלמד אותה כדי להשתמש בה כראוי. ביחס לצדק, דבר זה אומר שמוטל עלינו להבין את הדרך שבה הוא פועל במציאות וללכת בה. לשם כך עלינו ללמוד את מהותו היסודית של הצדק כדי לנצל את טבעו לטובתנו.

 

הדבר הראשון שעלינו לדעת לגבי הצדק הוא שהוא רוחני – ועלינו לדעת דבר זה בהקשר הבנת הרוחניות כמה שמבטא את הכוח הפעיל שקיים בעולמנו. בהקשר זה מתבטא הצדק בשני היבטים שמשלימים זה את זה: א. הצדק מתבטא באמת היסודית שקיימת בכל הרעיונות, המחשבות והעקרונות הנכונים שקיימים במציאות. ב. הצדק מתבטא ברוח האדם, שהיא המהות המיישמת את הצדק בפעולותיה במציאות.

 

מלוא משמעותו של דבר זה מקיפה את סך הפעולה האנושית, שבאמצעותה מממש האדם את חייו באופן שנראה לו צודק – אך מלכתחילה בעצם היותה של רוח האדם, ביסודה, המהות שקשורה יותר מכל לצדק, שכן הצדק משפיע עליה בכך שהוא מסייע לעצב את תכניה לפני פעולתה ובכך שהוא קובע את המידה שבה תהיה פעולתה צודקת.

 

כך או כך וברמות שונות של מודעות, יודע האדם כי הצדק הוא הקיים ביסוד המציאות. לכן, גם אם קורה לעתים מזומנות שאדם פועל באופן לא צודק, קיים בו מנגנון המציג לפניו את הכשלון ביחס ישר לאי הצלחתו ליישם את הצדק, וגם בכך שהוא הגורם השואף לתיקון פעולתו והמכוון אותו לפעול בדרך הצדק.

 

במלחמתי שלי, שאותה אני מבסס על היותי צודק או, לפחות, שואף אליו, אני יוצר מתוך הנחה מציאותית שרבים יהיו בני האדם שלא יכירו בצדקת מאבקי. מאידך, גם אלה שיכירו עקרונית בצדקתי עלולים שלא להסכים עם דרכי למימושו. לפיכך, לא כל בני האדם שעימם אני מתעמת - גם אם הם מכירים מבחינה עקרונית בצדקתי - מסכימים עם יישומי המסויימים את הצדק; לעתים נראה להם שבמובן זה אני טועה, כי אני מתעלם מעוצמת כוחו של אי הצדק במציאות. אך בדיוק בנקודה זו מאמין אני שאני הוא המציאותי שבינינו, כי לדעתי אי הצדק, חזק ככל שיהיה, אינו יכול לגבור על הצדק, גם אם נראה שכן.

 

ובהקשר זה אני רואה את האמונה בהיותו של אי הצדק חזק יותר מן הצדק, אפילו לזמן חלקי ובתחומים מוגבלים, כאחד מנצחונותיה של האמונה באי הצדק, כי אמונה זו מחזיקה בכך שכוחו של אי הצדק חזק יותר מן הצדק במקרים רבים שבהם אין הדבר נכון. למעשה, מה שנראה לרבים כמו נצחונו של אי הצדק הוא לרוב מסקנה שנובעת מהשקפה אשר איננה מציאותית באופן מלא.

 

השקפה מסוג זה, המעניקה לאי הצדק משקל גדול יותר מזה שיש לו באמת, נובעת מהחמצתה, לעתים קרובות, את חוסר הסיפוק שהוא לעתים קרובות מנת חלקם של בני האדם שאינם צודקים. דבר זה משתלב עם כך שחלק גדול מאלה התומכים בצדק אינם מודעים למידה שבה מעניקה הפעולה למען הצדק לבני האדם המיישמים אותה רווח, שמחה ואושר גם במקרה שבו הם נכשלים במאבקיהם.

 

העובדה שפירות הסיפוק שאותם מקבלים העושים למען הצדק איננה ידועה דיה בחברתנו היא חלק מנצחונותיו הקטנים של אי הצדק, שיש להם השפעה על החלשת מעמדו של הצדק בקרב האנושות. לפיכך חשוב ביותר לדעת לא רק את מלוא רווחיו של הלוחם למען הצדק אלא גם את חוסר יכולתם של התומכים באי צדק להשיגם.

 

לפיכך, כאשר נראה לרבים מבני האדם, כי אי הצדק מנצח את הצדק, שומה עליהם להתעשת ולהכיר בכך שמבחינה עובדתית מכיל המעשה הצודק, גם כאשר נראה שידו של הצדק על התחתונה, מידת הנאה כה גדולה עבור המשרת אותו, עד שבכך מתבטא נצחונו הגדול ביותר. וחשוב שיידעו בני האדם הצודקים להצהיר באזני הלא צודקים כי אי הצדק איננו יכול - גם אם נראה שהוא מנצח – להביא לעושהו את התחושה שמקבל איש הצדק – שהיא הפרס הגדול של התומך בצדק וגם ההוכחה המעשית לכוחו, מעשיותו ונצחונו של הצדק.

 

וכדאי שגם אלה שמאמינים שתמיד, בסופו של דבר, ינצח הצדק, ילמדו כי את טעם הצדק ניתן להרוויח גם כאשר ידו של הצדק איננה על העליונה. דבר זה הוא המבטיח את הצלחתו של הלוחם למען הצדק. העובדה שהצדק ינצח בכל מקרה, גם אם יאחר נצחונו לבוא, נובעת בעיקר מכך שרק הצדק יכול לנצח כי אי הצדק איננו מציאותי.

 

בזמן שהצדק הוא ביטוי של המציאות, מבטא אי הצדק התנגדות לה ולכן חוסר יכולת להתקיים בכוח עצמו. למעשה, היכולת האנושית של זיהוי הצדק, התמיכה וההחזקה בו היא היחידה שיכולה להניח יסוד ראוי לאושר האנושי. בשל כך אין אדם לא צודק, אף כי הוא יכול ליהנות לזמן מה מפעולתו, יכול להגיע למידת הנאתו מן החיים של איש הצדק – ובעיקר איננו יכול להיות, כמוהו, מאושר.

 

העובדה שאנשים לא צודקים אינם יכולים להיות מאושרים היא, בעיני, הצהרה על כך שהצדק הוא אחד התנאים החשובים להשגת אושר. דבר זה מלמד שבאמונתי בצדק אני גם מתווה את הדרך לאחרים. ואף כי אני אינני האדם הראשון או היחיד שפועל למען הצדק, חשוב לי להצהיר על אמונתי בצדק בשל הקשר האמיץ בינו לבין המציאות, שרק כל מי שממלא את צוויה יכול להשיג את ההצלחה, הסיפוק והשמחה הנובעים מכך.

 

כך פתוחה דרכם של המאמינים בצדק להגיע למצב של אושר, כי רק בעולמו של האדם המוסרי הצדק והאושר משלימים זה את זה.

נתונים נוספים