53 יורם דינשטיין המשפט הטבעי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 991

 

המשפט הטבעי

 

הרעיון (לגבי המשפט הטבעי) הוא, שקיימים עקרונות משפט הנובעים מן ההגיון והצדק, אשר הם: א. נצחיים, כלומר, אינם בני חלוף ואינם משתנים עם שינויי העתים; ב. אוניברסליים, כלומר, אינם משתנים מארץ לארץ; ג. אידיאליים, כלומר, אי אפשר לשפר אותם. המשפט הטבעי כאילו נגזר מטבע הדברים, והאדם כיצור חושב ובר-דעת יכול וצריך לדלות אותם מן הטבע; כאילו לקטוף אותם מעץ הדעת.

שתי דוגמאות (למשפט הטבעי): א. המהפכנים בארה"ב ובצרפת במאה ה18 הסתמכו על זכויות טבעיות הקיימות מכוח המשפט הטבעי, ובשמן נעשתה המהפכה האמריקנית נגד מלך אנגליה, והמהפכה הצרפתית נגד מלך צרפת; ב. היום קיימת התעניינות מחודשת במשפט הטבעי, בעיקר על רקע התופעה החמורה והמזעזעת של המשפט הנאצי אשר פעל במסגרת מבחינת המשפט הגרמני הפנימי. ההסתמכות על המשפט הטבעי נועדה להראות, כי מה שמתיימר להיות חוקי (לפי הדין הפנימי הגרמני) למעשה אינו חוקי (עקב הסתירה שיש בו כלפי דין עליון): המשפט הטבעי מבטל את הדין הפנימי. רביעית, ולעומת זאת, מסתמכים על המשפט הטבעי גם בהטפה לשמירת המשפט הקיים מפני רפורמה ובהתנגדות למהפכה. כך יש מתנגדים לרפורמה משפטית הבאה לידי ביטוי בביטול חוקים מיושנים האוסרים על ניאוף, הומוסכסואליות וכדו' תוך הסתמכות על המשפט הטבעי. למשל, חוק העונשין הישראלי אומר על יחסי מין שלא כדרך הטבע, כי יחסים כאלה מנוגדים למשפט הטבעי. יתר על כן, מלך אנגליה היחיד אשר ערפו את ראשו במהפכה, צ'רלס הראשון, הסתמך במשפטו על המשפט הטבעי כמבטיח זכויות של מלכים בחסד אלוה.

האסכולה הפוזיטיביסטית עומדת קודם כל על הצורך, שלא לערבב בין השאלה אם דין הוא בתוקף (היינו, אם הדין קיים ומחייב) לבין השאלה אם הדין הינו טוב או רע. אבל מעבר לזאת, האסכולה הפוזיטיביסטית מגדירה משפט בצורה נוקשה ביותר. ראש דובריה הוא המשפטן האנגלי אוסטין, שחי במאה ה19. אוסטין מגדיר משפט (או, ליתר דיוק, מה שהוא רואה כמשפט פוזיטיבי) כדלקמן: סדרה של צווים המטילים חובות, אשר נאכפים על ידי הטלת סנקציה במקרה של הטלת החובות, ואשר מוטלים על ידי ריבון.

לפי מארקס, המשפט מהווה חלק מבנין-על, שחברה מקימה על יסודות של אינטרסים כלכליים מוגדרים. נימוקים כלכליים מטריאליסטיים מונחים, איפוא, ביסוד כל נורמה משפטית. הנימוקים המטריאליסטיים מביאים ל"מלחמת מעמדות". במשטר קפיטליסטי קיים מעמד שולט, הדוגל בקנין פרטי ובכל המשתמע ממנו, ואילו לאחר שתבוא המהפכה ישתלט הפרולטריון באמצעות חברה קומוניסטית ללא קנין פרטי. המהפכה תביא קץ למדינה הבורגנית ולשיטת המשפט שלה. בלי מלחמת מעמדות לא יהיה צורך במנגנון הכפייתי של המדינה, וזו תיעלם.

ההגנה על זכויות האדם דרושה לא רק מפני הרשות המבצעת, אלא גם מפני הרשות השופטת, ואפילו מפני הרשות המחוקקת. ההגנה דרושה מפני בתי המשפט מכיוון שיתכן שתישלל מבן-אדם הזכות להליכים ראויים של הדין (כגון שאין מתירים לו להביא עדויות להגנתו כאשר הוא נאשם במשפט פלילי). ההגנה דרושה מפני הרשות המחוקקת, שכן הרשות הזו - הכנסת למשל - עלולה לחוקק חוקים, אשר סותרים את זכויות האדם. משום כך הכרחי לכלול את זכויות האדם, אשר מוכרות במשפט הלאומי, במסגרת חוקה או מגילת זכויות משוריינת. אבל במדינה כמו ישראל, שאין בה בינתיים לא חוקה ולא מגילת זכויות משוריינת, יכולה הכנסת - אם רצונה בכך - לסתור או לבטל בחוק כל זכות אדם. הכנסת אמנם אינה מנצלת את כוחה בנדון לעתים תכופות אבל יש ויש בעיות בישראל לגבי כמה מזכויות האדם.

יורם דינשטיין

"יסודות המשפט" הוצאת גלי צה"ל משרד הבטחון