החלום

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 866

 

החלום

היה היה איש עסקים שהצליח מאד בעסקיו. הוא היה טרוד מאד במה שעשה. עם זה שהעסקים שעשה הלכו והתפתחו, הוא היה מוטרד מכך שהם גזלו ממנו זמן רב ושבגללם הוא לא יכול היה לעשות דברים מסויימים שאהב, כמו להאזין למוסיקה, לשהות עם בני משפחתו ולעסוק בהגות.

כשהיה האיש כבר בן חמישים בערך, והונו עצום ומפוזר בהשקעות שונות ברחבי תבל, החלה לקנן בו הרגשה שמשהו לא בסדר. פעם, בעת הפוגת מנוחה קצרה בישיבת הנהלה של אחת מחברותיו הגדולות, אשר התרחשה במטוס המנהלים שלו, תוך כדי טיסה, הוא שמע בתוך גלגלתו קול מוכר לו ששואל: "האם חיי מוצלחים?"

הוא התעורר וראה את כל האנשים שמסביבו ישנים. הם לא היו ישנים במובן הרגיל: עיניהם היו פקוחות והם שוחחו איש עם רעהו, אך הוא הבין כי בכל זאת, בדרך כלשהי הם אכן ישנים וכי, למעשה, הם נמצאים בתוך חלום. לפתע הבין האיש כי חלום זה אשר ממנו התעורר זה עתה היה מסוכן ביותר - זה היה מצב של שגעון אשר הוסווה כמצב של שפיות, ושהוא היה נתון בו מזה שנים רבות.

ואכן, זה באמת היה חלום כזה, והוא התחיל לחלום אותו לפני שנים רבות, כשהיה צעיר ביותר. זה קרה יום אחד, כשהלך לישון והוא עייף ביותר, לאחר שלא הצליח להשיב על שאלה חשובה ביותר ששאל את עצמו. הוא ישן שינה כבדה ותוך כדי חלומו חלם שהוא מתעורר אך, למעשה, המשיך לחלום חלום קל, אורירי ומעורפל, אשר חלק עם אנשים רבים שחלמו באותה דרך.

חלומו זה היה חלום קבוצתי, והאנשים שהיו נתונים בו האמינו שחלומות הם אישיים ולכן היו משוכנעים שהעובדה שהם מדברים זה עם זה, קמים ומהלכים, מוכיחה שהם ערים. למעשה, הם היו ישנים שינה עמוקה יותר מזו שחוו כאשר הלכו, בשעת הלילה למיטתם.

ניסה האיש להעיר את חבריו אך הם רק התבוננו בו בצורה משונה וצחקו: "מה אתה מדבר?" אמרו: "הרי אנחנו ערים: עינינו פקוחות ואנו אוכלים ושותים כמוך". והם המשיכו לחלום במרץ מחודש, כמו אדם שממשיך לישון ואיננו רוצה להתעורר. הער ידע את כוחו של הרצון לישון, הכוח שבד"כ מכנים אותו "עייפות", ותהה מה הוא יכול לעשות כדי להעיר את חבריו.

תוך כדי מחשבתו הוא לגם מעט מים מכוס המים שעמדה על השולחן, אשר היה עמוס במאכל ומשקה. טעמם של המים היה, לתדהמתו, משובח ביותר. "זה מדהים" חשב האיש "שהמים הם כה טעימים. הבה אנסה לטעום שזיף;" הוא נגס בשזיף ונגיעת לשונו בבשר הפרי שלחה גלי עונג חזקים ביותר לכל חלקי גופו. הוא לא זכר שאי פעם נהנה כל-כך מפרי כלשהו. הדבר, ידע, הוא תוצאת היותו ער. הוא חש גם שהדברים שהוא רואה ברורים, חדים במיוחד ו...יפים; לפתע נראו לו רבים מהדברים שמסביבו קורנים ביופי מיוחד עד כדי כך שאף ידיות הפלדה הפשוטות של הדלתות נראו לו מעוצבות בטעם רב, ממש כפרטיהן של יצירות אמנות נעלות.

ואז הבין האיש כי חייו לא היו מוצלחים עד עתה וכי עכשיו, משהתעורר, יהיו חייו יפים ובעלי תכלית: תכליתו, ידע, תהיה להעיר את חבריו הישנים עדיין, כדי שיחושו גם הם את היופי ויהיה גם לחייהם את הטעם. הוא ידע שזו תהיה עבודה לא קלה ולא קצרה - אך הוא ידע שמישהו העיר אותו, ושזה שהעיר אותו טען אותו בכמות לא מוגבלת של כוחות וגם הראה לו היכן יוכל למצוא עוד לכשיצטרך. הוא ידע שאיננו לבד וחש בטוב - בטוב שבעולם, שבו ובדברים שהוא עומד לעשות.

הוא חיכה בקוצר-סבלנות לכך שהמטוס יגיע למחוז חפצו כדי שיוכל להמריא לדרכו החדשה.