הלב הכבד

 

הלב הכבד

איש אחד היה עושה את דרכו בארץ החיים בקשיים מרובים. קשיים אלה נגרמו לו בשל לבו, שהיה מכביד עליו פעמים רבות. החליט האיש לותר על לבו כדי להקל על מצוקתו וכך עשה.

ואמנם, מהרגע שבו השאיר את לבו לצד הדרך, היו חייו קלים ונוחים הרבה יותר; ללא לב היתה דרכו של איש זה קצרה ומהירה לכל מטרה אשר בחר בה, כי לבו לא הכביד עליו כשעשה דברים רעים; אם שיקר, מעל או בגד לא היה נטרד בשום צורה והתקדמותו היתה נמשכת ללא הפרעה.

כך הגיע האיש מהר למדי לעמדה רמה ביותר בסולם החברתי והכלכלי והיה למלך חסר-לב. אך בהיותו בפסגת הצלחתו החל לחוש עד מהרה כי אשרו אינו שלם כי כושר שיפוטו והנאותיו אינן שלמות. אתה אינך יכול למלוך לאורך זמן אם אינך יכול לשפוט ואם אינך יכול להנות מחייך אז מה הטעם במלכות?

חיפש האיש ומצא כי כוחות השיפוט הנעלים ביותר זקוקים ללב וכי ההנאות הגדולות ביותר מקורן באהבה וכי ללא לב אין באפשרותו לאהוב.

החליט המלך להשיב אליו את לבו וחש במרכבתו אל הדרך שבה עזב את לבו אך לא מצא אותו. החליט לשלוח רצים ומחפשים אל קצוי הארץ כדי למצוא את לבו, ואף הקציב פרס נאה למי שימצא ויחזיר לו את לבו, אך לבו לא הושב אליו.

"אם לא מצאתי את לבי שלי" אמר לעצמו המלך "אולי אוכל לקנות לי לב אחר, חדש, ואולי אף טוב יותר מזה שהיה לי" - אך כל הלבבות שקנה לא הועילו לו, כי היו קלים מדי או כבדים מדי ובסופו של דבר נאלץ להיפטר מהם.

המצב הלך והתדרדר, כוח שיפוטו של המלך הלך וירד והוא לא נהנה יותר מחייו. בסופו של דבר הורידוהו מכס מלכותו אנשים אחרים, שהיו חכמים ממנו כי היו בעלי לב. חסר-צער (כי היה ללא לב) יצא המלך המודח מן הארמון ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים כי מאז הוא נודד בדרכים ומחפש את לבו. אומרים כי לעולם לא ימצא את לבו משום שהלב מת מצער אחרי שהאיש נטש אותו. אכן, אסור לו לאדם לבגוד בלבו, שכן הלב ניזון מאהבה ובאין אהבה אין לו חיים.

18 אפריל 98