הפחדנים

 

הפחדנים

סיפור משל על ציד דרקונים

בארץ אחת החליט המלך לצאת עם קומץ אבירים נאמנים להילחם במפלצת דרקון אכזרית שגרמה לקרבנות רבים מזה שנים אחדות. כדי לאפשר לאבירים רבים להוכיח את כוחם ואת גבורתם, הכריז המלך על גיוס מתנדבים למלחמה בדרקון.

אלפי אנשים נענו ונהרו אל עיר הבירה להשתתף במסע המלחמה. במשך ימים מספר לפני היציאה לקרב המו רחובות הבירה מאנשים חמושים, אשר חלק מהם הגיע כדי לקחת חלק במעשה גבורה צודק וחלק כדי לחלוק בתהילה.

במשתאות וחגיגות הפרידה שנערכו לגיבורים הלוחמים נשפך היין כמים לכוסותיהם והנערות היפות התמסרו בחדווה ובהכנעה למצילי העם. העובדה שרבים מהיוצאים לדרך עלולים שלא לחזור הביאה את היפות בנשים לרצות ולשמר בגופן את זרע הגיבורים ורבות מהן פיתו את הגיבורים לתנות עימן אהבים בלילה שלפני מערכה. דבר זה הביא נוכלים רבים להתגייס לשורות הלוחמים בדרקון מתוך תשוקת הזכיה בערב אהבים ולא מתוך הרצון לסייע במיגור הרוע

כך, למחרת היום, יצא צבא לא-טהור כל-כך בעקבות המלך אל הדרך הקשה. גם צבא זה היה קטן הרבה יותר במספר אביריו והצטמצם לכדי ארבע-מאות איש. גם מאלה היו חלק מפקפקים וחרדתם הלכה וגברה ככל שנכנסו לעבי-היער וערפל סמיך מילא את החלל. הם החלו ללהג וללחוש, כבדרך של זלזול, שאלות לגבי החכמה שבהליכה זו לקראת הדרקון הלא ידוע; הם תהו, בקול מתגבר והולך, אם לא עדיף היה לרכוש ידע רב יותר לגבי הדרקון או, אולי, להתאמן יותר לפני מסע המלחמה. מספר הצועדים בסך קטן שוב.

מאה אבירים המשיכו לרכב אחרי המלך. החרדה ביניהם גדלה כאשר, בהגיעם לאיזור הסלעים החרוכים והעשנים, חזו בשלדי אדם ושרידי בגדים ונשק אשר היו פזורים בין הסלעים; אלה היו שרידי האבירים הגיבורים אשר ניסו להכות בדרקון יורק האש לפניהם. החרדים שבחבורת האבירים החלו לדבר בקול רם על כך שהמלחמה בדרקון מסוכנת ביותר וכמוה כהתאבדות, ועל כך שהמלך ממש חסר-אחריות בענין זה. חמישים אבירים נוספים ערקו.

ואז קרה דבר מוזר: מספר פחדנים, שהיו הפחדנים הגדולים ביותר בחבורה, אשר לא ערקו עד עתה מכיוון שחששו מתגובת האחרים, החלו להתקיף את המלך על פעולותיו, האשימו אותו בחוסר-שפיות וחוסר אחריות והחלו להרים קולם במגמה לעצור את השיירה ובעיקר לעצור את המלך ואת אביריו הנאמנים. הם החלו לדבר על כך שאין, למעשה, הוכחה שהמפלצת ממש התכוונה למה שעשתה ואף שוחחו על אפשרות שכל הענין מקורו באי הבנה גדולה. כמה מהם החלו אף לספר בשבחה ותמימותה של המפלצת ועל אכזריותו הידועה של המלך.

וכך, כמה ימים אחרי היציאה לדרך, שבה השיירה על עקבותיה. זמן קצר אחר-כך נשפט המלך על בגידה במולדת, נמצא אשם והוצא להורג עם חבר נאמניו.