בניגוד לעובדות, באנגלית ובדולרים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 877
בניגוד לעובדות, באנגלית ובדולרים
שלשום נוגן ההמנון הישראלי בטכס שנערך על ידי אוניברסיטת תל-אביב לכבודו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. אם רצינו הוכחה לרמה הנמוכה שבה נמצאת היום הנהגת אומתנו, קיבלנו אותה בגדול: בנתינתו לקלינטון דוקטורט של כבוד על מאמציו למען השלום בעיצומה של מלחמה שהוא בין האחראים לה, פעלה האוניברסיטה בניגוד לעובדות המזוויעות ומתוך התעלמות מחרידה מהן.
מוסד אוניברסיטאי הוא ממסד שכלתני והשכל פירושו קודם כל כיבוד עובדות המציאות. העתיד עוד יספר לנו כמה עיוורון, טפשות וטירוף נצרכו לארגון הפארסה המזוויעה הזו של כיבוד האיש שדחף את ישראל לזרועות הרוצח. דוקא בשעות הקשות האלה, שבהן נמצא עם ישראל תחת התקפה רצחנית מתמשכת מצד כוחותיו של יאסר ערפאת, מי שאינו רואה את מפעלו המדיני של קלינטון ככזה שהביא על עם ישראל שואה וסייע, תוך כדי כך, באופן משמעותי, לשואה שבאה אח"כ גם על אלפי אמריקנים, לא רק שאינו יכול לקרוא לעצמו אינטלקטואל, אלא שיש לחשוד בו שהוא מנסה לטשטש את העובדות ולעוות אותן על ידי הטלת משקל שקרי על הכף הלא עובדתית של מאזני השיקול הציבורי.
כמו כל מי שאיבד ערכים יקרים לו במלחמה המיותרת שיצרו ההסכמים שקלינטון כפה על ישראל, לא יכולתי שלא לחוש את ההתבזות שחש בודאי כל מי שבחר באריאל שרון לראשות הממשלה, אשר נתן את ידו, במעמד משפיל זה לא רק לקלינטון אלא גם לנגינת ההמנון לכבודו - אשר, באופן סמלי, ההצהרה עליו נעשתה רק בשפה האנגלית (עובדה אחרונה זו איננה רק – כפי שעשויים לחשוב התמימים שבנו – תוצאה של הרצון להפיס את דעתו של האורח, אלא נסיון גמלוני מצידם של גמדי הטכס להוכיח לגדול שגם "אנו הקטנים" שומעים אנגלית...). אבל הרבה יותר גרוע מכך היה לראות את נחת הרוח ששידרו מנחי רשות השידור למראה המבזה של יהודיה פשוטה המנשקת את ידו של הנוצרי המחייך; זה הרי ברור איך הם היו מגיבים למחווה כזו אם היתה נעשית כלפי רב...
בזמן שבו אנשי התקשורת השמאלניים שלנו כורעים ומשתחווים ל"קסם" האיש (שהם שבים ומזכירים בהערצה בכל משפט שני שלהם), ואין להם דבר זולת הערצה לכך שהוא מקבל 100,000$ להרצאה (איזו חכמה מופלגת יקרה כל-כך יכול להפיק האיש שאינו מבחין בין רוצחים לחפים מפשע?) ובארוחה לכבודו עולה מנה 1000$. בזמן שבו מקבל פושע פוליטי זה מרשות השידור שלנו רשות שידור חפשית לנאום ולומר לנו, בחוצפתו המתעלמת מעובדות הרצח האחרון, לא לנטוש את ערפאת, האם יכול מישהו מהדואגים באמת לענין הישראלי שלא להבליג על כך שבזמן שאיש זה מקבל אות כבוד בחסות הממשל הישראלי, נמק בכלא ארצו אחד מחיילינו הנאמנים – יונתן פולרד - שלא שוחרר על ידו, כשיכול היה?
האם לא היתה בכל אלה לפחות עילה למחאה קטנה של שביתה, אי הסכמה והפגנה מצדם של חלק מאנשי הציבור שלנו? אך לא נשמעה שום מחאה, שום הסתייגות, שום ביקורת – ואפילו ברמז. ההתבזות גורפת, ההתבטלות מוחלטת ומה שגרוע מכך היא "הצלחתם" של מנהיגינו להציג את עם ישראל קבל עולם כאסקופה נדרסת, אשר יכול בעל כוח הזרוע לשטות בה, לבעוט בה, להתעלל בה, להשפילה – ולקבל ממנה על כך כבוד וממון.