על מלחמת הסחת הדעת

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 969

 

על מלחמת הסחת הדעת

 

כדי שלא נראה את הזוועה שלמול עינינו, כדי שיוכלו נושאי הסכינים להתקרב עד צוארנו מבלי שנשים לב, כדי שנהיה משותקים מבלבול ומפחד ולא נוכל להגן על עצמנו, הם מסיחים את דעתנו; הם דואגים להטרידנו בתלונות על חרקים ומזיקים קטנים הנמצאים בבתינו בזמן שהצבועים, הזאבים, הנחשים ושאר חיות הטרף הרעבות לבשר אדם, המסוכנות באמת, המשחרות אל מפתננו.

כך מסיחים את דעתנו אנשי השמאל, המתרעמים על מעצרים מנהליים ותומכים, בפועל, במאסרי עולם ללא משפט, כך, אלה המתרעמים על טלטולי השב"כ תומכים, בפועל, במחנות ובמרתפי העינויים המופעלים על ידי עריצי הרשות הפלשתינית – וכך אלה שמקימים קול זעקה כנגד כל מתיישב שמנסה להגן על עצמו או על כבודו כנגד אויבים מוצהרים המאיימים על חייו – גורמים לנו – וגם לעצמם – שלא נחשוב על ההוצאות להורג ללא משפט שנערכות לחפים מפשע מעבר לגבול.

כי זו מטרתם – שלא נחשוב, שנהיה עסוקים בחשש, כאב ובריחה מן המציאות; שלא נחשוב על הזוועות שמחוללים שם, מעבר לגבול הקרוב, לצלם האדם – ובעיקר שלא נחשוב על כך שאם יש שם, מעבר לגבול, שוחרי שלום אמיתיים, אז הם המטרה הראשית של המענה, הם המעונים והסובלים הראשונים מנחת ידם של עריציהם, והם הממלאים את תאי הכלא והצינוקות האפלים שנתנו שמאלנינו בידי מעניהם.

וזהו גם אחד מן הדברים שהם אינם רוצים שנחשוב עליהם; הם מסיחים את דעתנו כדי שנגיע למצב של טמטום החושים והלב, מצב שבו נקווה אך ורק לכך שיעזבו אותנו המרצחים ותומכיהם לנפשנו ונאמר ששום דבר לא מעניין אותנו יותר.

כי לכך הם מכוונים: לחיים שבהם לא נראה יותר ממה שקרוב לקצה-אפנו, לחיים אפורים וקטנים, כאלה שאין בהם השראה, חזון או תקוה לגדולה. לחיים של עוני רוחני, לקיום דל של שרידות עמומה, אפורה, חסרת פרחים, צלילים ושמחת חיים.

וזה מה שהם רוצים: שנחיה כמוהם, במסלול הידוע מהבית לקניון ובחזרה, שנחשוב אך ורק על סוג הגבינה שנקנה לארוחת ערב, שנתפלל אך ורק לכך שרשימת ה"פיגועים" לא תכלול גם אותנו ושלעולם לא נגיע ליומרות של יצירה רוחנית גבוהה מזו של הספרות של עמוס עוז, התיאטרון של חנוך לוין או הקולנוע של אסי דיין.

ואם הם ישיגו זאת – את ההצדקה של דרך חייהם הקטנה, הכפופה, הלא-אנושית - הם ינצחו בגדול.

ובכך ישיגו את מטרתם.