שלום - רק בתשלומים

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1175

 

שלום – רק בתשלומים

על הקשר בין צדק, נקם, שילם ושלום

 

הקורא סבור, אולי, כי הקשר שעשתה הכותרת בין מושג השלום והתשלומים אינו אלא ביטוי ציני מתגרה או סרקסטי שנועד "לטמא" את טוהר תכלת השלום בצבע הכסף. אך, למעשה, מדובר בהשבת מושג השלום למקורו המציאותי, הארצי,לצורך יישומו האמיתי בעולמנו.

ל"שלום" ול"תשלום" שורש משותף, כי ביסודו של כל שלום אמיתי יש השלמה – והשלמה פירושה תשלום.

תשלום הוא העברת החלק החסר לצד בעסקה לצורך השלמת הפעולה ההדדית. כל חוזה הדדי או עסקה כוללים חיסור והשלמה – כל אחד מן הצדדים נותן ומקבל – מחסר מעצמו דבר ותמורתו מקבל את השלמתו – התשלום. זהו מקור הקשר בין מושגי השלום והתשלום.

הסכם שלום אמיתי – ואין זה משנה אם מדובר בבני אדם או במדינות – מכיל הסכמה הדדית על כך ששני הצדדים קיבלו את מה שמגיע להם או, לפחות (במקרה שבו לא ניתן להשיב מה שאבד), את שווה-ערכו.

רק במצב כזה יש הצדקה לדבר על שלום אמיתי – ולמעשה על שלום בכלל. זהו גם הקשר בין צדק לשלום: ללא צדק אין שלום.

וזה המקום לדבר גם על נקמה.

כמו במקרה של שלום אמת, על נקמה להיות נקמת אמת. נקמת אמת היא נקמה המבוססת על אמת ועל כן היא ביטוי של צדק.

בניגוד לדרך שבה היא נתפשת בד"כ, אין הנקמה ענין רגשני, פרימיטיבי ו/או לא רציונלי אלא יישום של צדק וביטויו במציאות העובדתית. הנקמה מבוססת ביסודה על הקמה מחדש של מה שנפל. למעשה, הנקמה השכלתנית, הצודקת, היא השיקום האמיתי – שיקומו של הקרבן, המשיב לעצמו את כבודו ואת חייו לאחר שנפגעו על ידי פושע.

מכך: שלום אמת – למי שמגדיר אותו כתכלית – יושג רק לאחר נקם ושילם – השבה של מעמד הנופל ותשלום של מה שראוי לשלם לזה שאי הצדק גרע ממנו את חלקו.

אך שלום איננו תכלית אלא תוצאתה; התכלית היא צדק: חיים צודקים. אם תיעשנה פעולות החיים עפ"י הצדק, יהיה השלום אחת התוצאות ההכרחיות לכך. אך אם ינסה מישהו לבנות הסכם שלום לא צודק ולא אמיתי – אם ינסה לבסס חיים על ביצה טובענית של שקרים אשר לא יאפשרו תשלומים נאותים לאלה שלהם הם מגיעים – הוא לעולם לא יחסל את האיבה.

צחוק הגורל הוא שאלה שנלחמים היום במדינת ישראל מבססים את מלחמתם לשלום על תביעה לצדק – לתשלומים – שאינו מגיע להם – והם מתעודדים מכך שאנו, בני ישראל, איננו משיבים מלחמה שערה ותובעים מהם את מה ששיך לנו בצדק – את התשלום המלא עבור כל מה שגרעו מחלקנו.

זהו, כנראה, גם המפתח האמיתי היחיד לפתרון הסכסוך ה"מקומי" (כפי שהוא בכל מקום): עד שלא ננסח את תביעותינו הצודקות לתשלומים מלאים עבור כל מה שנגרע מאיתנו, עבור כל מי שנפל, עד שלא נדרוש נקמה מלאה ותשלומים מלאים מכל מי שפשע כנגדנו, לא יתמו קולות השכול וימי המלחמה בארצנו.

רק הצדק יביא פתרון לבעיה והשילם והנקם מזור לכאב – ועל הצדק להיעשות בכל הקשר, בכל מצב, עד למיצוי מלא.

הצדק צריך להתחיל בבית, ללא ויתורים או פשרות – ועל חשבון התשלומים להיות מדוייק ומלא; דבר זה משמעו להביא לדין, לשפוט ולחרוץ את דינם של כל מי שפוגע בנו, ללא הפלייה או הבדל דת, גזע ומין.

זה צריך להיות ברור שכפי שגישה של אי הקפדה בתשלומי חובות קטנים מעודדת מעילות גדולות, איפשרו, בסופו של דבר, ויתוריהן של ממשלות ישראל על נכסיהם של נתיניהם (שלא לדבר על ביזתם הישירה של האזרחים) את ההפקרות שבהפקרת חיים.

אם הוריו של ילד שזורק אבן קטנה על חייל צה"ל היו מובאים למשפט ונדרשים לשלם על רשלנותם הפושעת, שאיפשרה לסכן חיי אדם חף מפשע, לא היינו מגיעים למצב שבו מערכת הבטחון שלנו מוחלת בשתיקה כשרוצחים בנו ביריות מנשק חם בכבישים. ומה שגרוע מכך הוא שפעולה לא צודקת היא חרב פיפיות האוכלת גם בזה האוחז בה; כפי שרופא המתרשל בנקיון חושף לחיידקים מסוכנים גם את עצמו, אך הגיוני הדבר, שמדינה שנמצאת במצב של מוסר תשלומים ירוד, אשר מחלה על כבודם של בניה הפגועים, לא רק תמצא את עצמה מתרחקת מסיכוי לשלום – אלא שגם מנהיגיה הצבאיים, אלה אשר אנו מפרנסים בדמנו תרתי משמע, ישלימו עם מצב של רצח, טירור והרס ויגיעו למצב של הפקרת אזרחיה.

היום, מנהלי מערכת הבטחון של ישראל אינם מוטרדים כלל מההתקפות הפראיות שעורכים עלינו אויבינו, שאיתם חתמנו על הסכם שלום, ואינם מתרגשים כלל מעצם עובדת הפרת ההסכמים – כי מחלת הפרת ההסכמים והויתור על תשלומים פשתה גם בבני עמנו אלה, שעימם אנו חתומים על הסכמי הגנה בלתי מכובדים תרתי-משמע; היום, הם אינם טורחים אפילו למצוא את מי שהפגיז רק אתמול ישוב שלוו בגליל ארצנו. בגלל מדיניותם הלא צודקת, אשר איננה דורשת את התשלום והנקמה המלאים שתובע הצדק, אנו יכולים לצפות להתקפה נוספת מצד הפושע שפשעיו נמחלים בסיסמת המנטרה הקבועה "לא היו שום נפגעים ולא נגרם כל נזק" (כאילו שיש לו לחשוש ממשהו במקרה שכן יש נפגעים...)

כך, עפ"י אותו הגיון יסודי שלפיו לא ניתן להרוויח מה שאין עמלים למענו, לא יהיו צדק או שלום בחברה שבה מוסר התשלומים ירוד. זהו היום מצבה של חברתנו – חברה ללא צדק וללא מוסר תשלומים. היכן שמנסים לבסס הסכם שלום ללא תשלומים, מה שמקבלים הוא בדיוק מה שיש לנו היום: מצב מתמשך של מלחמה וחוסר אפשרות לבסס צדק.