תנו לחיות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1120

 

תנו לחיות (ובמחילה מטובכם, גם לבני אדם) לחיות

 

מה יותר חמוד וחביב משיחה חברית על בעלי חיים? זה נכון שאינך יכול להמשיך ולרמות את כל האנשים כל הזמן, אך יש כאלה שממשיכים לנסות ולרמות את חסרי הנסיון שבציבור בצורות היסודיות ביותר, כי הם יודעים ש"הפריירים מתחלפים"; בראש הרמאים נמצאים אנשי השנאה הנושאים את מסיכת האהבה – אלה המסווים, תדיר, את שנאתם לחיים מאחורי אהבתם לבעלי חיים. את הדוגמה הבאה ראיתי ושמעתי במו עיני ואזני:

ביום ד' ה7 למרץ 2001, בתכנית הבוקר של ערוץ 2 בטלויזיה, התארח יוסי שריד אצל בן כספית. בתחילה הוא רואיין ארוכות על כלבתו (הכלבה שלו) ואחרי שלמדנו על כך שהיא ישנה עימו ועם אשתו במיטתם כי אי אפשר היה לגרש אותה למדנו גם, בין היתר, כי שמה הוא "טוטה", שהוא קיצור של "סמרטוטה", וששמה קוצר כי "לא רצינו להוציא את קלונה ברבים" (רק בטלויזיה מותר...).

ויוסי ממשיך ומספר על כלבתו הלא גזעית (כי "הוא אינו גזעני") ודן כספית מספר לו, ליוסי, שהוא פותח פינה חדשה בתכנית הבוקר של ערוץ 2 – פינה המוקדשת לכלבים וחתולים חסרי בית. יוסי מחרה-מחזיק אחריו, בהרמוניה תקשורתית מופלאה בין מראיין-מנחה לאורחו הפוליטיקאי ומוסיף כי "חברה נמדדת ביחס שלה לבעלי חיים וכי "מי שמתעלל בבעלי חיים, עד מהרה יתעלל בבני-אדם". ומוסיף ואומר יוסי, "אביר זכויות האדם": "אני חושב שהתעללות בבעל חיים הוא אחד הגילויים הלא-אנושיים והנפסדים ביותר" וכיוצא בזה. בן כספית מהנהן ומסכים מתוך עומק רגשי לא נפסד ואנושי ביותר.

זה לא נגמר: אח"כ מספר יוסי מין אנקדוטה היתולית כזו בקשר ליחסיו עם שולה (אלוני) כי כששאלוהו אנשי שמורות הטבע באיזה שם כדאי לקרוא לזוג איילי החורש שהחזירו לפני זמן מה ליער, הציע יוסי לקרוא להם שולה ויוסי ו"על אף שלא התכוון לכך ממש ברצינות" הם הסכימו. והנה, זמן קצר לפני הבחירות האחרונות הודיע לו פקח שמורות הטבע כי טרפו את שולה. יוסי סיפר בעגמומיות מה כי "ביקשתי ממנו שלא יספר על כך לפני הבחירות" (כדי שלא יחשוד איש שיש כאן אמירה פוליטית) - ואחרי הבחירות, ממשיך יוסי ומספר, "אמר לי אותו איש "טרוף טורף יוסף", כלומר הלך גם האייל יוסי בעקבות גורלה של שולה האומללה.

וזה עדיין לא נגמר, כי בן ויוסי ממשיכים להפליג ולספר בשבחי העמותה "תנו לחיות לחיות"; "זו עמותה מאד מאד חשובה" אומר יוסי ומוסיף כי "החברים והחברות שעובדים שם הם אנשים נאמנים ומסורים מאד לעבודתם". אח"כ הוא מספר על "אחד המבצעים המשותפים" שביצע ביחד עם חברי העמותה - הוצאת נאקה מתוך שדה מוקשים באמצעות מנוף – ומסכם בהרגעה כי "הנאקה – אף כי נאלצו לכרות את רגלה - חיה בשלום עד היום". ומגיב כספית בסיפור משלו שבו השיב כלבה בשם פושה ששייכת ל"ילדה חולה מאד" לזרועות בעליה. יוסי אינו נשאר חייב ומספר כי "כשר חינוך עודדתי מאד את הקשרים בין ילדים וילדות לבעלי חיים". על כך אומר כספי בהתרגשות "חשוב מאד". יוסי אינו יכול להיות אדיש: "נכון. ילדים נפתחים כלפי בעלי חיים..." הוא מסיים: "אני מודה לכם שהזמנתם אותי. בדרך-כלל אני סובל בבוקר מדפרסיות, אבל למען בעל חיים לא נחשה... "

ואני, שראיתי ושמעתי את כל זה (ויותר מכך, כי, כפי שהקורא יכול, בודאי, לנחש, השיחה שלעיל היתה ארוכה בהרבה) לא יכולתי שלא לחשוב על הזמן הרב שלקחו לעצמם בוזזים אלה על חשבוני – ואין כוונתי אך ורק לעובדה שדקות ארוכות של זמן שידור נלקחו מכספי משלם המסים כדי לדון בעניני שמות בעלי החיים שיוסי ובן מצאו לנכון לחפוץ ביקרם – אלא לאי המוסריות שיש בעצם הנוהג של איפה ואיפה שבא לידי ביטוי בכל אחד מההיבטים העקרוניים שיכולתי למצוא בתכנית:

כל ההיבטים הללו ממחישים את העליבות המוסרית ואת חוסר האנושיות המחריד של הוגיה ומשתתפיה: זה מתחיל בעצם הקמת הפינה החדשה המוקדשת לדאגה לבעלי חיים, בעיצומו של זמן הקורא לדאגה לבני העם היהודי הנמצא בסכנה. זה ממשיך בעובדת קיומו של הדיאלוג ה"הומני" הדואג לצרכי חיות מחמד בתקופה שבה נרצחים מסביבנו בני עמנו. עיתויו העכשווי של דיון מסוג זה, או, יותר נכון, התלקקות הדדית זו בין מדינאי שרעיונותיו רוצחים בני אדם לבין איש תקשורת המשרת את הציבור הרחב, אינו מקרי.

שלוות הנפש שהביעו שני אלה איננה מקרית או תמימה – ועל ראשי הגנבים בוערים הכובעים; דברו, דברו לכם על טובת כלבים וחתולים, על מבצעים שבהם אתם מסייעים לבעלי חיים באמצעות מנופים ועל דאגתכם לילדים חולים. דברו עוד ועוד בנעימות, בחיוך וברוחב זמן שאותו אינכם מאפשרים למי שמנסה לזעוק על חיי ילדיו. המשיכו לדבר בנחת ובאריכות על סבלות בעלי החיים בזמן שבו אתם מונעים מבני ישראל הסובלים לבטא את בעיותיהם בטענתכם הקבועה ש"זמנכם תם..." המשיכו לדבר בנחת על ערכי אנוש וצרכיו מעל לשולחן בזמן שבו אתם דורסים כל זכות אנוש מתחתיו – רק אל תחשבו שכל העם תמים, אל תחשבו שכל העם, כמו ילדים תמימים, רואה בתכנית זו כשלכם רק נופת צופים תמימה ו"תרבותית".

לא המצאתם שום דבר חדש באהבת החי המזוייפת שלכם, הבאה על חשבון אהבת האדם; הידעתם שלהיטלר היה כלב זאב גדול שעימו נהג להשתעשע? ביומנים ישנים של הרייך השלישי ניתן לראות עד היום איך מחבק אדולף באהבה את כלבו, איך הוא נותן לו יחס אנושי – הוא, שלא נתן יחס כזה לבני אדם, ידע מה הוא משיג מהטפשים בתצלומי התעמולה שלו – ואתם, מעתיקיו, אינכם שונים. כפי שאין התרבות האנושית שוכחת את סוסו המוכתר של קליגולה, הקיסר המטורף, אשר אותו העדיף על פני בני עמו שבהם התעלל תכופות, לא נשכח אתכם גם אנחנו, אלה שמכספנו אתם חיים ובנו אתם בוגדים. האנושיות האמיתית זוכרת; יוסי ובן, "חובבי חיות המחמד", ראו הוקלטתם.

ושאלה אחת נוספת לאיש ציבור שמשתתף בתכנית כזו בצורה כזו: אתה באמת חושב שאתה משכנע מישהו מבוחריך שבעשותך זאת אתה אינך עוסק בפוליטיקה?

ועוד ענין קטן למי שהחמיץ את התכנית בטלויזיה ורוצה ללמוד משהו ממקור ראשון על "חביבותם" של שועינו: בגן החיות בספארי רמת-גן, ליד כלוב העופות הדורסים העונים לשם פרס שלט המכריז על כך כי זוג הפרסים הממוקם מאחורי רשתות הכלוב עונה לשם סוניה ופרס.