ביטויי החומרניות בחברה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 810
ביטויי החומרניות בחברה
בסופו של דבר מצטמצמת כל ההשקפה השמאלנית לביטוי של תיאוריית היסוד הפילוסופית שעומדת ביסודו – למטריאליזם. המטריאליזם גורס שהעולם הוא תוצר של חומריות בצורה כזו או אחרת, ושביסוד הדברים – כולל הרוח – נמצא החומר.
החומר נתפש כעילת העילות על ידי השמאלן והוא מבטא גם את המצב הפסיכולוגי שבו הוא שרוי, מצב שבו הוא מעריך את ביטויי גוף האדם (הערצת הגוף, השרירים והנוער) כעולים על ביטויי רוחו. אם וכאשר מתייחס המטריאליסט לרוח האדם נראה לו שמדובר בהשאלה מעולם החומר.
זהו גם היסוד לאמת-המידה שבה נוהגת חברתנו מוכת השמאלניות לגבי עבודתו של היחיד – הערכה המתבצעת עפ"י ההיבטים החומרניים של המציאות. למשל: בארגוני העובדים בפרט ובחברה סוציאליסטית בכלל, זוכה מאמצו של היחיד לשבח באם הוא מתאמץ פיזית ו/או מאמצו נמשך לאורך זמן. מימד הזמן והמימד הפיזי הם שני היבטי החומר הבולטים במציאות. לכן נמדד המאמץ הפועלי בזמן, החל משעת העבודה וכלה בוותק בהימצאות במקום עבודה.
ההערכה ואפילו ההערצה שקיימת בישראל לגבי העוסקים בעבודת האדמה, למשל, ביחס לעוסק בעניני הרוח, גדולה הרבה יותר מאשר אם הם פעילים מבחינה רוחנית. שאל כל צעיר בישראל ותראה שכשמדובר בפעולה הקשורה לחינוך או ליצירה, הרוחניות האנושית נתפשת כגורם זניח וחסר-חשיבות. גם אם בעל תואר אקדמי מגיע למעמד מוערך מבחינה חברתית זה קורה כאשר מדובר בממונה על בעלי אחריות בהיררכיה שבה יכולים הם לקבוע רמות שכר. במקרה כזה יוצרת עובדת השכר, יותר מאשר יצירתו הרעיונית של האדם המקבול או הנותן אותה, את הרושם של עובדשת מציאות ממשית.
הגישה המטריאליסטית היא אחד מהדברים הממחישים יותר מכל את הקשר שבין הנאצים (קיצור של המונח "נציונל סוציאליזם" = סוציאליזם לאומי) לסוציאליזם. הוא התבטא בהריגתם של נכים ומפגרים על ידי השלטון הנאצי – מהם 100,000 נכים בגרמניה לבדה, על יסוד ההנחה שלעיל שמכיוון שיש להם פגמים בתפקוד הגוף אין להם ערך גבוה (אם בכלל) מבחינה אנושית. הסוציאליזם החמרני הביא מבחינה אידיאולוגית לראיית הנכה והמפגר לחסרי ערך מבחינה אנושית. רעיון זה, כשהוא קיים בתוך חברה המניחה לשלטון לקבוע בצורה קולקטיביסטית כי חלק זה או אחר של אנשיה צריך להיות מוקרב על ידי החברה לרווחת הכלל, הוא חסר מעצורים במלוא המובן של המלה, באשר אין לו שום בלימה רעיונית בקרב העם.
כזהו כל רעיון שאומר שאתה צריך לפרנס אנשים, במקרה כזה אנשים אינם יותר מפיות והם אוכלים זה על חשבונו של זה, שמשמעו שהם אוכלים, למעשה, זה את זה. מכך תפישה כוללנית הרואה את החברה כאוסף של מבקשי מזון הטורפים זה את זה ומבקשים נתח גדול יותר מהעוגה הכללית. בתפישה זו שותפים כל המחזיקים בגישה החומרנית.