זכויות יסוד חסרות יסוד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1011
זכויות יסוד חסרות יסוד
מושג הזכויות הפך בשנים האחרונות למטבע עובר לסוחר בזירה הפוליטית וכל מי שמשחק את המשחק הפוליטי ממהר לרכוש חזקה על זכות זו או אחרת או, אם אפשר, משפחה של זכויות. בעלי ההון הגדולים בשוק הזכויות הם אלה שקנו חזקה על נושא זכויות האדם, שהם טוענים לעסוק בהגנה עליו.
אך מושג זכויות האדם הוא מושג מציאותי מחייב, שיש לו תוכן מסוים, ברור והחלטי. מי שאינו מבין את תכניו האמיתיים אינו יכול לטעון להחזקה בו או לפעולה התומכת בו – וקל וחומר אם מדובר במי שלא רק שאינו מכבד את זכויות האדם אלא אף פועל כנגדן. דוגמה לכך הם ארגונים המכריזים על עצמם ככאלה הפועלים למען זכויות האדם של מי שפוגע בזכויות אדם, ובכך מסייעים בפועל לפגיעה בזכויות אלה.
הפועלים במוצהר למען זכויות האדם של יושבי הרשות הפלשתינית, למשל, נוהגים להציג את פעולות כוחות הבטחון הישראליים, המגבילים את תנועתם של הפלשתינים לתוך תחומי ישראל כפגיעה בזכויות האדם שלהם, אך בכך הם מפריעים לפעולה הראשית התומכת בזכויות האדם של אזרחי ישראל ומגינה עליהם.
האמונה ברעיון שכל מגבלה המוטלת על פעולות אדם, בכל הקשר, מהווה פגיעה בזכויותיו, היא הוצאה מהקשר – וההקשר הוא הקובע באם הפעולה המסוימת כלולה בזכויותיו של המבצע אותה או מהווה פגיעה בזכויותיהם של בני אדם. במצב מורכב כמו זה של ישראל, הטענה לזכות פעולה חופשית של אדם, כשהיא מנותקת מההקשר הכולל, אינה יכולה להיות מוצגת כפעולה למען זכויות האדם. לעתים קרובות, כשמדובר בתביעה להתרת הרסן מעל פעילות מסוכנת לבטחונם של אזרחים, לא רק שלטענה לזכויות אין יסוד מספיק, אלא אף ניתן להגדירה כפגיעה בזכויות האזרחים.
לפיכך יש לבדוק מה עומד ביסוד כל טענת לזכויות, כדי לוודא את אמיתותן; סביר שטענות רבות לזכויות תתגלינה כחסרות כל יסוד אמיתי. דוגמה מובהקת לטענה לזכויות, אשר אינה מבוססת על זכויות אדם אמיתיות, היא זו של יוזמי מצעד התאווה בירושלים, הטוענים לכך שפעולתם מהווה הגנה על חופש הביטוי. בשל העובדה שיוזמי המצעד טוענים לכך שתנועתם דוגלת בזכויות האדם, הם מציגים את המתנגדים להם כפוגעים בזכויות האדם. אך בזכויות האדם לא כלולה זכות לפגיעה בזכויות האדם של מאמינים על ידי הפרה בוטה של עקרונות אמונתם.
הזכות שלה הם טוענים, זכות הביטוי, אינה כזו שאין לה גבולות ברורים – וגבולותיה הן פגיעה בשלומם של בני אדם אחרים. במסגרת שלום זה ניתן לכלול את תחום המחיה שלהם, שבו יש חזקה לזכותם להחזיק בהשקפה המקובלת עליהם ללא הפרעה. בדיוק כפי ששום אדם שפוי לא יראה לגיטימיות בטענה של שומרי מצוות לכפות את מצוות הדת על לא-מאמינים על ידי חדירה לתחום חייהם באמצעות תעמולה שלא הרשוה, אין לראות במצעד כזה, המתריס בפרהסיה על רעיונות הפוגעים באמונה מסוימת, כאשר הוא נעשה בתחום המחיה של בעלי אמונה זו, משום זכות של העושים זאת.
לפיכך, הטענה לקיומה של זכות בלתי מוגבלת להציג רעיון לפני מי שאינו מרשה הצגתו בתחום מגוריו היא חסרת יסוד ומהווה פגיעה בזכותם היסודית של בעלי המקום.