פוגעניותם של הגבלים

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 867

 

פוגעניותם של הגבלים

 

באמצעות תירוץ המאבק נגד המונופולים הפרטיים מבססת לעצמה הרשות להגבלים עסקיים מעמד של מונופולין ממשלתי שהוא גרוע לאזרח לאין ערוך; בניגוד למונופול הפרטי, המונופול הממשלתי פוגע בזכויותיו של האזרח.

בניגוד למיתוס הסוציאליסטי הנפוץ, המונופול הפרטי אינו מחזיק בכוח לכפות את עצמו על האזרח; המונופול הממשלתי עושה זאת כחלק מהמנדט שלו. בזמן שהאזרח יכול להתחרות במונופול הפרטי, נאסר עליו לעשות זאת על ידי המונופול הממשלתי. למעשה, זו הצורה בה מבסס זה האחרון את מעמדו כבעל שליטה בלעדית בשוק.

למעשה, זו הדרך שבה הפעולה נגד ההגבלים יוצרת הגבלה – היא מעמידה גבול בפני יוזמתו הפרטית של האזרח היצרן.

בנוסף לכך, יוצרת ההגדרה "הגבלים עסקיים" האשמה של חלק מהאזרחים בנסיון לפגוע בזכויותיהם של אזרחים אחרים. זוהי הטעייה ברורה, שכן בחיים הרגילים האזרח יכול להגן על עצמו מפני פגיעה על ידי אזרח אחר באמצעות פניה למערכת המשפטית, אך לא אם מי שפוגע בו היא רשות ממשלתית.

בנוסף לכך, אם שני אזרחים מעוניינים לשתף פעולה מבחינה עסקית, והמשרד להגבלים עסקיים רואה זאת כפגיעה בזכויותיהם של אזרחים אחרים, הוא טוען בכך שהאזרחים האחרים ועניניהם נמצאים במקום גבוה יותר מאלה של אנשי העסקים. באיזו זכות?

ושימו לב להליך הבא: אם הרשות להגבלים עסיקים עושה צרות לעסקים, היא מורידה, למעשה, את רווחיותם ובכך פוגעת ביכולתם להוזיל מחירים. בכך היא מסתבכת בסתירה עם שאיפתה ותכליתה המוצהרים להקל על הצרכן שלה.

מי ישכנע את הפקיד הממשלתי כי לעסקים יש שאיפה וענין טבעיים להוריד מחירים לצרכן כדי להגדיל את רווחיהם?