הקולקטיב הערבי

 

הקולקטיב הערבי

 

היחס הנכון בין היחיד לקולקטיב הוא המפתח לפתרון הפוליטי האפשרי בין בני אדם, אך שומה עליו להישען על הבנה נכונה שלו – מה שבעייתי כשמדובר בעולם הערבי; מתוקף אי הבנתם של הערבים את מושג היחיד למלוא עומקו הם מעדיפים את העצמאות הטוטליטרית ברמת הקולקטיב על חופש היחיד.

כשמדובר באומות הערביות, אין זה משנה אם מדובר רק בשליטים או בדעת המוני העם, כי מה זה משנה מה חושבות הכבשים שבדיר? אין שום סימן לכך שהמוני העם הערבי יתמרדו בקרוב. סביר יותר שעקב תנאי הדיכוי הקשים השוררים בארצות אלה ימשיכו הערבים חפצי החופש בשנים הקרובות לעשות מה שעשו מאז ומעולם: להגר.

כך גם צריך להבין את רוב התנועה של בני האומות הערביות לאירופה ולארה"ב. (יש, עם זאת, צורך להבין כי הדור השני של הערבים שנמלטו מארצותיהם, אשר שמר מחד על הערכים היסודיים של דת האיסלם ועל היסודות השליליים של הקולקטיביזם, אינו מכיר מקרוב את אימי הזוועות של משטרים אלה ולכן ניתן להשתמש בו ככלי לקידום האינטרסים הלאומיים של משטרים קולקטיביסטיים – כפי שעושים משרתי משטרים אלה בתפוצותיהם.

ככלל ניתן לזהות כי יש במלחמה במזה"ת בכלל ובעולם הערבי בפרט שלוש כוחות: המתאבדים הסבילים, אלה השואפים לשלום בכל מחיר, המתאבדים הפעילים, השואפים למלחמה בכל מחיר – והצודקים. הראשונים הם הנוצרים צאצאיהם הרוחניים, הסוציאל-דמוקרטיים הפציפיסטיים בגווניהם השונים. השניים הם המוסלמים ותפישותיהם הפשיסטיות-דיקטטוריות והאחרונים הם השפויים והחפים מפשע שרוצים במצב של ...צדק.

אלא שהערבי מעולם לא חונך להבין את זכויותיו כאדם יחיד או כאדם בכלל. כתוצאה מכך, בזמן שהראשונים, שלרוב הם בני המערב, הם בני התרבות הניאו-קולקטיביסטית, המבינים את המצב הפוליטי ככזה הקשור לקבוצות, מבינים האחרונים, היחידים הערביים את המצב ככזה שנוגע להם רק כיחידים המעוניינים לחיות.

ככאלה שדעתם נשטפת באופן מתמיד על ידי הגישה הקולקטיביסטית המערבית לומדים יוצאי ארצות ערב לראות את מימד הפתרון היחידאי שלהם כגובל בחטא בשל "עריקתם" מן הקולקטיב שילד אותם. דבר זה הופך אותם, בעולם של היום, לתומכים המשמעותיים ביותר של העריצויות הערביות.

97