כזב המצור ומגמתו

 

כזב המצור ומגמתו

בקלטת שפרסם קרא מנהיג אל קאיעדה, אוסאמה בן לאדן, לפעול "לסיום המצור הישראלי על רצועת עזה." בקריאתו זו פעל בן לאדן בצורה האופיינית לטרמינולוגיה האידיאולוגית של הפלשתינים, הבונים שקר על גבי כזב, תוך שהם מתבססים על הרעיון שהתמדה בשקר הופכת אותו לאמת באזני הציבור שמאזין לו.

ויש גם מגמה נוספת לרמיה מסוג זה, המציגה את המותקף כתוקפן ואת הנדבן כבוזז: לראות את ישראל כמי שמטיל מצור על עזה ובו בזמן להתלונן על כך שהיא מונעת מתושביה את צרכי היסוד שלהם, הוא שווה ערך לתפישת ארה"ב כמדינה שמטילה מצור על מכסיקו – או את המערב החופשי כולו כמי שמטיל מצור על מדינות העולם השלישי.

את המכנה המשותף לכל אלה ניתן למצוא במסורת הסוציאליסטית, אשר משרתת את הרוע כדי לפגוע בטוב באמצעות הבוזז הפוגע ביצרן באשר הוא. כל אחד ממקרים אלה, בהם מוצג מצור מסוג כלשהו, מהווה נסיון להכשיר את הקרקע להצגת העשיר כלא-מוסרי במטרה לבזוז אותו.

ברוח זו, ניתן להבין איך תושבי המדינות הנחשלות רואים את עצמם כמקופחים על ידי המערב ובהצהירם על כך שוב ושוב הם מצליחים לגעת ברגשי הנחיתות המוסרית של המערב העשיר. במהלך זה, הדומה ביותר ליחסם של תושבי הרשות הפלשתינית לישראל, מצליחים אויביו הבלתי יצרניים של המערב היצרני להכניעו מבחינה מוסרית.

נתונים נוספים