ברכת הקרבן במזרח התיכון

ברכת הקרבן במזרח התיכון

בסכסוך במזרח התיכון בא לידי ביטוי העקרון של אין ראנד, שהופיע לראשונה בספרה "מרד הנפילים", "ברכת הקרבן". בספר זה מגלה יצרן המתכת האנק רירדן, קרבן הממשלה הבוזזת, בעיצומו של משפט שנערך לו על ידי הממשלה, כי כל כוחם של אויביו נגדו נובע מהסכמתו שלו וממוכנותו להעניק להם את "ברכת הקרבן".

בכך מתבטא רעיון שהיה לחלק חשוב בעבודתה הפילוסופית של ראנד, והוא שמחדל הטובים הוא שמאפשר את נצחון הרוע. רעיון זה, שמתבסס על זיהויה את העובדה שהרוע זקוק לעבודתו של הטוב כדי לפעול, פיתחה ראנד לשיא ברעיון שאין הרע יכול להתקיים אלמלא מאמצי הטוב ומכך המסקנה היא שהאוייב הראשי של הטוב הוא ה...טוב.

במקרה המסויים של הסכסוך במזרח התיכון, שהוא המלחמה בין ישראל למדינות ערב בכלל ולארגוני המחבלים בפרט, הגיע עקרון זה לביטוי שאין ולא היה כמותו לעוצמה – ולרוע – שבו הקרבן (במקרה זה מדובר, לרוב, בחוגי השמאל) מברך, מממן ומחמש את רוצחו, מצדיק אותו, מסביר אותו ובכך תומך בו בכל דרך אפשרית, פיזית ורוחנית גם יחד.

כדי לבטא באופן מוחשי את התמיכה שמקבל הצד הרע של המלחמה מן הטובים, די שנתאר לעצמנו את האויב – את הלוחם הערבי-פלסטינאי, איש הטירור שונאם של ישראל ושל ההיבטים המערביים-חופשיים המבטאים אותה – כשהוא חמוש במיטב הנשק שהועבר לו בנדיבותם של ישראל והמדינות התומכות בה (לכאורה) כמו ארה"ב ואירופה, כאשר מדיניותו מקבלת דרך קבע תמיכה רעיונית מן העולם החופשי, שאת שנאתו כלפיו הוא מקפיד לבטא. לא זו בלבד אלא שכל עוד נמשכת שפיכת הדם הרצחנית של היהודים על ידי אויבים המגיעים מן הרשות הפלסטינית ממשיכה ישראל לתמוך במשאבים, בסיוע כלכלי ובאספקת נתוני יסוד הכרחיים המאפשרים את קיומה הכלכלי של ישות זו.

זוהי, במונחים אובייקטיביים ואובייקטיביסטיים (מציאותיים ומציאותאיים), מלוא משמעותה של החולשה הרוחנית ושל הפחיתות המוסרית, שהפילוסופיה של אין ראנד קוראת "ברכת הקרבן", שהיא בגדר של מחלה סופנית שעלולה להביא גם לתבוסה מקפת מבחינה איסטרטגית.