שאלות במעגל סגור
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1180
שאלות במעגל סגור
היציאה של השמאל כנגד תופעת "חוג המעריצות" של יגאל עמיר מוגדרת כיציאה נגד "הערצת רוצחים" ומערכת החינוך הדתי מואשמת בערך שלמעשה ניתן לקרוא לו "אהדה לרוצח". הטעות בכך היא בהנחה שאלה שאוהבים את יגאל עמיר רואים אותו כרוצח.
זהו ציר הבעיה: שאלה שאוהבים אינם רואים אותו, למעשה, כרוצח. במלים אחרות: אין כאן תופעה של חיוב רצח ואין להאשים את אוהדיו של עמיר כאוהדי מעשי רצח. מבחינה זו, שווים ערכי אוהדי עמיר וערכי המתנגדים להם: שניהם שוללים את ערך הרצח.
הטאגדיה שבטיפול שניתן לעמיר הוא שלא נתנו לו להשמיע את קולו ברמה. אם היה עושה זאת, סביר שהיה מסביר את מעשהו בכך שרבין היה רוצח ופעולתו (של עמיר) היתה הענשת רוצח. לשמאל, לימין, לחילונים ולדתיים אין ויכוח על שנאת הרצח אלא על המושא המסויים, הבא לידי ביטוי בשאלה: מיהו באמת הרוצח?
אבל לעתים התשובה לכך מעניינת הרבה פחות כמו התשובה לשאלה: למה נרצח רבין? כי האמת היא שהעם בישראל עדיין איננו מחזיק בהסבר אמיתי לרצח. ובהנחה שעמיר הוא הרוצח, הרי שלא שמענו מעולם את ההסבר שלו. לפיכך, עד שלא נשמע מה שיש ליגאל עמיר להגיד לא נדע במדוייק. אז למה אנחנו לא יודעים מה בדיוק אמר יגאל עמיר בבית המשפט? למה ההשתקה?