אמן

 

אמן

שתיקה כפעולה

הטיפול שקיבל סרטו של קוסטה גוואראס "אמן" שנעשה בשנת 2002 בישראל הוא עדות לכוח השפעתו העכשווי של הממסד הנוצרי העולמי על התרבות הישראלית. במובן מסוים יש בהתעלמות כמעט כל דובר בעל עמדה בישראל מסרט זה, הנוגע בצורה משמעותית כל כך בגורל היהודים במחנות ההשמדה, משום חזרה על המחדל שסרט זה מוקדש לתיאורו.

הסרט "אמן", המבוסס על אירוע אמיתי, עוסק בכשלון מאמציו של קצין גרמני להביא לכך שהאפיפיור יקבל עדות אודות השמדת היהודים בעיצומה של מלחה"ע השניה כדי שיביע על כך את מחאת ה"כס הקדוש" – מה שהיה עשוי להביא לידי הפסקת או הנמכת להבות ההשמדה.

לכאורה, נושא הסרט הוא כזה שהיה אמור ליצור בישראל, שחלק מהממשל בה מתיימר לייצג את ענין העם היהודי, דיון ערכי מן המעלה הראשונה לגבי התנהגות בני אדם ביחס להקשר מוסרי. אך יש בעלילת הסרט התייחסות לתפקודה של הכנסיה הנוצרית – ולחלק שלקחה באמצעות שתיקתה בהשמדת היהודים במלחמת העולם השניה. נושא זה אינו אהוד על הכנסיה הקתולית, בשל היותו בעל פוטנציאל להפנות תשומת לב לכיוון המשמעות הפעילה של השתיקה הנוצרית – שהוא, אולי, הכלי העכשווי החזק ביותר שבאמצעותו פועלת הכנסיה הנוצרית גם בעולם של היום.