תסמונת "המלט" כגורם להתאבדויות בצה"ל

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE st1\:*{behavior:url(#ieooui) } /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

תסמונת "המלט" כגורם להתאבדויות בצה"ל

התאבדויות חיילים בצה"ל, ובמיוחד של מתגייסים הנמצאים בשלבים המוקדמים של חיולם, הן קצה קרחון של תופעה שהיא נפוצה ביותר בצבא, אך שרשיה נעוצים ביחס שבין החברה לצבאה. מדובר בתסמונת פסיכואפיסטמולוגית )*( מקיפה הפוגעת באופן שיטתי בכל מתגייסי צה"ל, כשהיא משאירה על רובם צלקות בלתי נראות לכל ימי חייהם. קראתי לתסמונת זו "המלט" מכיוון שהיא מאופיינת באבדן ההתמצאות הידועה בתרבות המערבית כמנת חלקו של המלט השכספירי, כלומר: אובדן שליטה נפשית בשל עיוותים בתפישת המציאות.

לחץ רוחני במקום לחץ פיזי

ההתאבדויות בצה"ל אינם מקרים פרטיים ומבודדים של חיילים מסויימים אשר נשברים באופן אישי ובשל סיבות "חיצוניות" אלא חלק קטן של תוצאת מצב מוסרי כללי ושלילי השורר כיום בחברה הישראלית בכלל ובצה"ל בפרט. המצב הזה פוגע בכל המתגייסים, וגם באלה שאינם מגיעים ל"פתרון" קיצוני כהתאבדות. מגוייסי צה"ל נפגעים מבחינה נפשית, ובדרך-כלל לכל ימי חייהם, משיטה המקיפה את הצבא בכלל ואת תהליכי הגיוס והחיול בפרט. זה נכון שאלה שמתאבדים עושים זאת מכיוון שבאופן אישי הם מגיעים למצב לחץ אישי קיצוני אלא שבניגוד למקובל לחץ זה איננו פיזי אלא רוחני. כלומר: מה שמביא חלק מהחיילים, בסופו של דבר, להתאבדות אינו הקושי הפיזי הידוע )גם כאשר הוא כולל מה שקוראים "טרטורים"( אלא התנאים הרוחניים שביניהם, למשל, השפלה, שנאה, שקרים ועוד. דוקא היבטים אלה הם האחראים לכך שהחייל הישראלי יעבור בתהליך קליטתו בצה"ל תהליך פסיכולוגי של הלם בעל מאפיינים יחודיים, שאינני מכיר דומה לו בהסטוריה זולת, אולי, ההלם שתקף במלה"ע השניה את היהודים שהגיעו למחנות ההשמדה הנאציים.

הנקודות העקרוניות ושלבי התהליך הם, בתרשים גס, כאלה:

א. הלם פסיכולוגי שלב א: פער בין ציפיות ומציאות.

הצעיר המתגייס לצה"ל חווה חוייה פסיכולוגית קשה של הלם ראשוני הנוצר בשל פער בין ציפיותיו מהצבא לבין מה שהוא מגלה במציאות הצה"לית. פער זה איננו באשמתו ואיננו הכרח המציאות - הוא נובע מתהליך שנוצר במתוכנן במשך שנים רבות: תהליך בניית המיתוס הצה"לי ב"אזרחות". הכרתו של המתגייס ה"טרי" את חיי הצבא היא תוצר של חינוך לקוי, טעינה במיתוסים שקריים, מיעוט באספקת מידע אמיתי והכוונה מוטעית. אלה נעשים על ידי שלושה גורמים ראשיים הפועלים במשולב: 1. מערכת החינוך 2. אמצעי התקשורת 3. החברה התומכת את היחיד בחייו הפרטיים )חברים-תלמידים, חברים-שכנים ובני-משפחה(. בגלל היחס השונה ואף המהופך בין הידע המקדים שלו לגבי מה שקורה בצה"ל לבין מה שקורה בו באמת נכנס הצעיר המתגייס למצב פסיכולוגי פתאומי של חיים כמו בחלום-בלהות. הניגוד החריף והמהמם בין צה"ל כפי שהוא נתפש במיתוס המסופק לצעיר לפני גיוסו לבין צה"ל האמיתי איננו, כאמור לעיל, רק תוצר של תנאים קשים יותר משהיה רגיל להם אלא, בעיקר, תוצר של חויית עוינות, קור רגשי, ומפגש עם רוע אנושי. להרבה חיילים, המצפים לפגוש בצבא אנשים שהם ידידים פוטנציאלים בהגדרה, הפיקוד והמסגרת הקולטת מתייצגים כבר מהיום הראשון של הגיוס כבלתי-אמינים, כבלתי-יעילים, ובעיקר: כעויינים את המתגייס. מה שהופעל בעבר, כנראה, כטכניקה שהיתה אמורה ליצור "ריחוק" בין המפקד לפיקודיו הפך למציאות עגומה שביסודה שנאה ואיבה.

(*) פסיכואפיסטמולוגי כוונתו הקשר בין ההכרה לנפש

ב. הלם פסיכולוגי שלב ב: אבדן התמצאות בשל היפוך במציאות.

צעיר המתגייס לצבא מצפה לתנאים קשים ומכין עצמו להם מראש. הבעייה היסודית של המתגייסים כולם היא שהם מצפים לדבר קשה, אך טוב ביסודו והם נתקלים בדבר רע. על סמך הידע המוקדם שלהם לגבי המערכת הצבאית הם מצפים למערכת שפועלת א. באופן רציונלי ב. בשיתופיות והרמוניה ג. להגנה על האינטרסים שלהם כבני אדם בכלל וכאזרחים ישראליים בפרט. מה שהם מגלים הוא מערכת שפועלת א. באופן שרירותי ודוגמטי ב. באי-הרמוניה ומתוך סתירות פנימיות ג. באופן שפוגע בזכויות האדם. בתמצית, הצעיר מצפה למצוא מערכת קשה פיזית, אך חברית וחיובית. מה שהוא מגלה, לרוב, הוא מערכת אוייבת ועויינת. בדרך זו נתפש הצבא, שמטרתו המקורית הגנה בפני אויבים חיצוניים, כאוייב מעשי מבית. חויית ההימצאות בחברה אוייבת עומדת, כמובן, בניגוד תהומי לרעיון המוקדם שבו החזיק המתגייס לפני כן. זה יוצר אצלו ניגוד פנימי בין הידע המושגי לידע החוייתי. ניגוד זה בא לידי ביטוי גם בניגוד/היפוך ערכים ובתפישת המציאות. אלה מתיישמים באבדן התמצאות כללי, כחוייה אשר יחווה אדם שהונח לפתע על כוכב אחר, בעל חוקי טבע שונים לגמרי, וללא שום הכנה.

ג.הלם פסיכולוגי שלב ג: בין הפטיש לסדן.

זהו השלב המיוחד ביותר של התהליך, אשר אין לו אח ורע בעולם: כשהצעיר המתגייס נתקל במצב שלא ציפה לו הוא מנסה להתעשת ולהתייצב מחדש על ידי הנחת רגליו על קרקע המציאות הקודמת, זו שלפני-גיוסו )קרי: החברה אשר שלחה אותו אל הצבא: משפחתו, ידידיו וכו'(. אך כשהוא מביא את הידע החדש ומציג אותו בפני חברה זו, בכדי לקבל אישור, עידוד וחיזוק למצבו הנפשי הוא נתקל בהתנגדות, באי-אימון ובהכחשה; חוייה זו, של דחייה על ידי החברה הקרובה, היא הקשה מכל והיא מכניסה את המתגייס בין הפטיש החברתי לסדן הצבאי; הוא מוצא את עצמו בבת­ אחת נלחם מלחמת יחיד מול רבים, כשחלק גדול מן הרבים הללו הם בני משפחתו, כיתתו, שכניו, ידידיו וחברתו, אנשים המהווים את כל הרקע החברתי שלו ומהרבה בחינות גם את נקודת הייחוס לכלל ערכיו בכלל. בנקודה זו חווה החייל הצעיר את הישמטות קרקע המציאות מתחת לרגליו מבחינה ידיעתית ומוסרית, ואת תחושת היתמות וחוסר האונים שבשני סוגי רגשות אשר מסוכנים ביותר להערכה העצמית שלו: רגש עלבון והשפלה שחש מי שרואים אותו כשקרן, פחדן ורכרוכי והרגשת כאב ובגידה של מי שנבגד על ידי האהובים עליו.

סיכום:

כל אלה מרכיבים את תסמונת "המלט"; זו באה לידי ביטוי באבדן מהיר של כל נקודות ההתייחסות למציאות, וביצירת תחושה חזקה של אי-שפיות בנפש היחיד. בבת­ אחת )ולרוב המתגייסים זה ענין של השעות הספורות הראשונות של יום הגיוס( כל האמיתות שהאמין בהן המתגייס מוצגות כשקרים, כל הטוב שציפה לו מתגלה כמשהו שאינו קיים, שאין לו אפשרות או זמן בכדי לדעת מה קורה במצב החדש, להתאים את עצמו ואף לדבר על כך. קשה לו למצוא מישהו שיאמין לו. אם מישהו מקשיב הוא חושב שמדובר בקשיים פיזיים )ראה לעיל( וגם אם יש כאלה שמאמינים ומבינים הם חסרי אונים לעזור. אלה שהמתגייס פונה אליהם בתוך מסגרת הצבא אינם שונים בהרבה ממנו )הם התגייסו חדשים ספורים או שנה-שנתיים לפניו וגם הם "בתוך" הבעייה( ובמקרה הטוב אין להם את ההכשרה ו/או את הכוח לסייע )במקרה הגרוע הם מרמים אותו ומתעללים בו(. כל אלה יוצרים סבל רב ועינוי רוחני כבד ביותר והוא אשר דוחף חלק מהחיילים ל"מוצא" ההתאבדות.

תוספת:

אין מתגייס הנמצא מחוץ להשפעת חויית תסמונת זו. כדאי להוסיף כאן שזו, לדעתי, הסיבה המרכזית לירידת כשרו הביצועי של צה"ל בהשוואה לעליה ביכולת האוייב; מצבו הנפשי של החייל בצה"ל נחות בהרבה ממצבו של חייל האוייב אשר, בניגוד לו, זוכה לחיזוקים גדולים יותר מחברת האם שלו בצורה של עידוד וכבוד המאפשרים לו להתגבר על כל קושי פיזי או נפשי.

ערכים תוצרי דעת הפילוסופיה של אין ראנד בישראל

כתובת: ת.ד. 25156 ת"א 61252 , טלפונים: 323072, 03-5714007 פקס: 03-5731107

1 במרץ 5991

לכבוד 1 מתוך 3 עמודים

העורך האחראי

א'. ג'. נ'

מצורף בזאת מאמרו של מר אוהד קמין, הוגה אמן ומורה, בנושא ההתאבדויות בצה"ל. לאחר שידור הכתבה בנושא "במבט שני" אמש נראה כי מאמר זה יוכל לשפוך אור על התופעה.

אוהד הנמצא בימים אלו בשרות מילואים עוסק בהכנת דו"ח על מצב זכויות האדם במדינת ישראל, בכלל ובצה"ל בפרט ומצא לנכון לאפשר את פרסום מאמר זה המהווה חלק של הדו"ח המתייחס להתאבדויות בצה"ל במסגרת עיתונכם.

דו"ח זה, שחלקים ממנו כבר פורסמו במסגרות שונות, יישלח לכשיושלם אל ארגונים בינלאומיים שונים העוסקים בזכויות האדם ואל נציגויות קהילות יהודיות ברחבי העולם.

בברכה

בועז ארדר

ערכים

נתונים נוספים