משמעותן של זכויות

 

משמעותן של זכויות

אבות אבותינו נתקלו בבעיית שמירת הזכויות COPYRIGHT בדרך המיוחדת לתפישה האובייקטיביסטית: איך משיג אדם פרסום לפרי רוחו בין מיטב בני המין האנושי ובאותה מידה שומר על הידע הזה (בהבנה שידע הוא כוח) מפני שימושו בידי אנשים רעים, לאורך הדורות?

איש המציאות השלמה, הרואה נכון את הקשר בין יסודות במציאות, מנצל את עובדת היות הרע לא מוסרי, כלומר את עובדת היותו חצוי ומפורק, נקרע בין מוסרי, מעשי, טוב ורע, ללא ידע על טיבם ולכן מצליח, לאורך ההסטוריה, לכבוש חלקים ניכרים מיצירתו של הטוב ולהשתמש בו לטובתו. הטוב, לעומתו, פועל באופן חכם כדי למנוע היווצרות מצב שבו הרעים מנצלים את יצירתם של הטובים לטובתם; הוא דואג לחתום את סחורתו במפתחות מוסריים היכולים להתפצח רק על ידי אנשים מוסריים. בני אדם מוסריים הם כאלה שלגביהם קיימת זהות מוחלטת בין ידע לסולם ערכים מוסרי, והם מסיקים מסקנות נכונות וקושרים היטב את הקצוות באמצעות הגיון שאינו "מוגבל" לתחומים שהם בשליטת האדם בלבד, מה שמבטיח את רווחי הטוב מעבודת הטוב.

כתוצאה מכך אורזים אנשי הידע, כלומר אלה הכובשים את עולם הידע, את לחמם (הידע שהשיגו) ושולחים אותו על פני נהר הידע האנושי מתוך הנחה הגיונית, שמקורה בידיעת המציאות, כי התכונות שיביאו אדם לזהות את גוש הבצק הרטוב כפת לחם פוטנציאלית, כמהות שניתן להפכה למזון בתהליכים הנדרשים כתוצאה מזיהוי זה, וליהנות מערכו התזונתי, מחייבות שיהא זה איש רציונלי, יצרני, ושייך לחיים.

כאן נכנסת לתמונה הפילוסופיה של המדע, המשמשת למדענים כפילוסופיה אישית, במודע או שלא. זיהוי כוחות טבע ואפיונם היה משחר ההסטוריה כלול ביכולתו של האדם - אך אחת מפעולותיו החשובות של המדע הייתה פירושן - כלומר: מציאת הקשר הסיבתי (סיבה ומסובב) שקיים בו - וכתוצאה מכך עריכת המסקנות ותכנון הפעולות האנושיות המוצאות מהן.

כשמדובר בפרשנות, ניתן להבין ביותר מדרך אחת את קיומם של תהליכים במציאות. תזוזת יסודות לעבר אובייקט, למשל, יכולה להתפרש כדחיפה או כיניקה - בהתאם להבנת הכוח על ידי המדען. במקרים מסויימים יכולות תצפיות להשיג תוצאות שבהן נראה אדם מוקף ברשת חשמלית מקושרת לאטמוספירה. מדען אחד יכול לפרש את התופעה כהתקשרות כוח אל האדם ומדען אחר יראה בדבר התקשרות שהאדם יוצר עם החלל.

בשני המקרים תהיינה שונות התפישות המעורבות לגבי היחס בין הכוח האנושי לבין מה שבעולמו של האדם. אנשי המוסר שבין בני האדם יעניקו, על יסוד הבנתם את המציאות, לאדם את האשראי של היצרן, אשר הוא שמהווה את מרכז היצירה והתקשורת עם העולם שמסביבו. דבר זה אינו שונה, עקרונית, מגישתם של בני אדם בכל תרבות, אשר חלק מהם רואה את האדם היצרני כאחראי למוצרים המועילים הקיימים בסביבתו וחלקם האחר אינו רואה קשר בין הלחם שהוא אוכל לתבונה האנושית.

ב"מרד הנפילים" של ראנד, בונה גאלט, היצרן הגאון, מנעול קול כדי להגן על המצאתו. כדי לפתוח מנעול זה יש להשתמש באמירה מוסרית שרק אנשים מוסריים יכולים לנסחה. משמעותו הסמלית של הדבר נוגעת לכל יצירה אנושית גדולה הקיימת בתרבותנו: את יצירותיהם הגדולות של אנשים גדולים ניתן לנצל רק על ידי התנהגות מוסרית מן המעלה הרמה ביותר. התנהגות זו היא המקנה לאדם החפץ ליהנות מיצירה זו את הזכות לכך.

ברמת היסוד, שומה על מי שחפץ בזכות ליהנות מסימפוניה גדולה, לשלם בהשקעת מאמץ ההאזנה הנדרש כדי ליהנות ממנה ולהיות מוכן לתנאי ההערכה והניתוח ששת עליו מחברה כתשלום שהוא דורש מבני האדם שלהם העניק את היצירה. בהקשר כזה מהוות זכויות היוצרים של היוצר את מה שמאפשר לו לקבוע את דמי התשלום עבור יצירתו ובאמצעותן את מידת מוסריותם של הנהנים מהן.