שאלה ושתי תשובות

 

שאלה ושתי תשובות

יטען מי שיטען כנגדי וכנגד אחרים האוחזים בפילוסופיה של אין ראנד: "אתם, האוחזים בפילוסופיה זו, וטוענים שהיא עשוייה להציל את העולם, אינכם שונים, בעצם, מאלה שטענו כי השיטה הפילוסופית שלהם - הקומוניזם, הנצרות, הבודהיזם או הפשיזם - יצילו את העולם; גם האובייקטיביזם עלול, על כן, להתגלות כפילוסופיה לא מעשית ואף להמיט על בני האדם שואה..."

תשובתי לדברים אלה תהיה כדלהלן:

א. כל עמדה מבטאת גישה פילוסופית - כולל עמדה של התנגדות לפילוסופיות כולן. גם מי שנמנע מלהגדיר עצמו כתומך בפילוסופיה מסויימת או מלתמוך בה, יימצא תומך ב"איזם" כלשהו שמייצג את השקפת חייו. מכאן, כל אחד מחזיק - וחייב להחזיק - בפילוסופיה כלשהי. גישה שאינה בוחרת בפילוסופיה היא גישה שאוחזת בפילוסופיה הדוגלת בהימנעות מהחזקה בפילוסופיה. גישה כזו מבטאת סתירה במונחים שמשמעותה המעשית היא התאבדות אינטלקטואלית, כלומר: פעולת היחיד כנגד שכלו שלו. על כן, לא ניתן להתחמק מכך שהתשובה לבעיית הקיום, לשאלות כמו "איך טוב לחיות?" - חייבת להיות תמיד במסגרת פילוסופיה מסויימת כלשהי. מכיוון שכך, שומה על האדם לבחור בפילוסופיה כלשהי והשאלה איננה יכולה להיות "האם אתה מחזיק בפילוסופיה?" אלא "באיזו פילוסופיה או שיטה אתה מחזיק?"

ב. הפילוסופיה של אין ראנד תהיה, אפילו במקרה הגרוע ביותר (כלומר: במקרה ותסתבר כמוטעית מכל וכל), גרועה הרבה פחות מכל השיטות שניסתה האנושות עד היום בגלל שהיא איננה דורשת שום קרבנות; שלא בדומה לשאר הפילוסופיות והשיטות הרעיוניות הנהוגות באנושות אין הפילוסופיה של אין ראנד תובעת משהו שלא ניתן לבצעו מבלי לפגוע באיש כאן ועכשיו, בחייך שלך; לנסות את הפילוסופיה של אין ראנד, לצורך בחינת אמיתותה, אינו דורש שום שפיכות דמים או סבל בכל צורה שהיא - של היחיד המנסה זאת או של חלק חברה אנושית כלשהו.

פילוסופיה נטולת-סיכון זו פתוחה לכל ויכולה להתיישם בדל"ת אמותיו של היחיד; היא איננה דורשת מן היחיד לחכות זמן רב, לדורות הבאים או לחיי אחרים כדי לראות את אמיתותה, היא איננה מעמידה כתנאי את שיפור החברה כולה או התנהגות מסויימת מצד בני-אדם אחרים כדי שהיחיד יוכל להשיג את אושרו. יתרה מכך: היא מבססת עצמה על הרעיון שהאמת, מטבעה, קיימת בכל ובכל הזמן ומתוך כך נובע שכל אדם יכול לנסות את ישימותה של הפילוסופיה של אין ראנד מתי שירצה, בכל דרך שיבחר, בחייו הוא. למעשה, מציגה הפילוסופיה האובייקטיביסטית לאדם רק תנאי יסודי אחד בדרך אל האושר: שימוש בשכל. אם תשתמש בשכלך, מצהירה אין ראנד, תהיה מאושר - אתה, עכשיו וכאן.

ענין אחרון זה הוא עמוד התיכון הפוליטי של הפילוסופיה של אין ראנד; כמו כל הרפתקה, טיול או חוייה אמנותית וידיעתית שאנו לוקחים על עצמנו מרצון ובעונג - וגם מתוך ציפיה לרווחים - אנחנו, תלמידיה של אין ראנד - איננו זקוקים לשום צורה של כפייתיות או שנאה בכדי לבדוק את נכונותה של הפילוסופיה הזו; שלא כקומוניזם, סוציאליזם, נצרות ושאר תקוות נושנות ומאכזבות של אנושות סובלת, אנחנו איננו זקוקים לחיסול חלק מאוכלוסיית ההווה בכדי לאשר את דורות העתיד, גם לא להידוק חגורה של קבוצה חברתית זו או אחרת לצורך השוואה עם קבוצה אחרת; אנחנו איננו זקוקים להקרבה, תשלום או השקעה של כוח חיצוני כלשהו לטובתנו - ואפילו לא לסיוע הממשלתי הקטן ביותר שיבזז על ידי מסי כפייה; אנחנו איננו תובעים דבר מאיש.

אין כוונת הדבר שניתן לנסות וליישם פילוסופיה זו ללא מאמץ, אלא שאין היא מתירה כפיה כלשהי שבה יביא אדם אחד את האחרים לבצע משהו נגד רצונם. הפילוסופיה של אין ראנד איננה דורשת ו/או מרשה פגיעתו של אדם באדם - גם לא על ידי עצמו בעצמו. כל מה שדורשים תלמידיה של פילוסופיה זו בהווה או בעתיד לעולם לא יהיה - ולא יוכל להיות - מאחרים אלא רק מעצמם. בדרך זו, שלא כפי שנהוג בכל המשטרים הרגילים, שבהם בני אדם מוציאים משאבים של בני אדם אחרים, לפי גישת ראנד הם יוכלו לבזבז, להוציא ולהפסיד רק את שלהם. כך, הם יכולים להמיט שואה רק על עצמם, וממילא אינם יכולים להביא לשפיכות הדמים, להרס ולפגיעה בחירות האנושית שהביאו שיטות פילוסופיות אחרות שהוזכרו לעיל.