שרשי האובייקטיביזם

שרשי האובייקטיביזם

הפילוסופיה של אין ראנד זכתה להיקרא בשם אובייקטיביזם, ובשל כך סוברים רבים מתלמידיה של פילוסופיה זו כי בשל היותה חדשה יחסית בהסטוריה של השיטות הפילוסופיות גם רעיון הקיום האובייקטיבי הוא המצאה חדשנית ביחס. אך האובייקטייבזם התחיל, למעשה, הרבה לפני המאה ה20 ואת שורשיו ניתן למצוא בכל זיהוי של עובדה אובייקטיבית במציאות אשר בדרך זו או אחרת קידם את ההגות האנושית ואת התפתחות ההישג האנושי האובייקטיבי עלי אדמות.

אין ראנד אמנם ניסחה תווי מתאר מקוריים של פילוסופיה חדשה, אך זו לא זוהתה על ידה מהחל ועד כלה, תוך המצאת מושגים חדשים לגמרי. יתרה מזו: את הפילוסופיה שלה ביססה ראנד על מושגים שקיבלה – כמו כל המין האנושי – בירושה מדורות רבים של בני אדם, אשר זיהו היבטים אובייקטיביים של המציאות, כמו אמת, צדק, מציאות, מוסר וכיו"ב. אלה ורבים אחרים כדוגמתם קיבלו בשיטה הפילוסופית של אין ראנד מקום מסודר, כאילו היה זה תכשיט מושלם ובו מקום לפניני הזיהוי של מהויות אובייקטיביות, כלומר של מהויות שקיימות כעובדות מוצקות שעליהן מתבסס הידע האנושי.

כפי שנאמר, נעשה זיהוי קיומם של ערכים אובייקטיביים – ובכלל זה הערכים שמאוחר יותר הגדרו על ידי ראנד כחלק משיטתה – לאורך כל ההסטוריה האנושית. בפועל, היו ערכים אלה למה שקידם את האדם באשר הוא להישגיו הגדולים בכיבוש האדמה, בהענקת תוכן חיובי לחייו ובהשגת איכות חיים שיש בה את הרוחניות האנושית. זו אשר, מעבר להשגת סיפוק צרכי הגוף שלו, טענה את חייו ברמה גבוהה של סיפוקים רוחניים המתבטאים, בין היתר, באמנות וידיעה כללית.

כמו הקפיטליזם, שאין ראנד העניקה לו את מרכזיותו בשיטה הפוליטית-כלכלית שלה, ואשר היה קיים מאז סחרו בני האדם זה עם זה משחר ההסטוריה, הפכה האובייקטיביות, כלומר המצב של קיום מציאותי בלתי מותנה ברצון שרירותי או בגחמה, להיות נזר המיקוד השכלתני של האדם, אשר נבדל מכל שאר המהויות המזוהות על ידי האדם בכך שהוא נושא עליו את תואר מה שקיים במציאות כשלעצמו, שעליו יכול האדם לבסס את כל פעולותיו ומאווייו.