אמונתה של אין ראנד

אמונתה של אין ראנד

על האמונה התבונית

בין דבריה אומרת אין ראנד כך: "...אני מאמינה – וברצוני לקבץ את כל העובדות הדרושות כדי לתמוך בכך..."

לאור דברים אלה נראה כי לפחות לכאורה מדובר בהם בסדר הפוך של איסוף מידע ראוי מבחינה אפיסטמולוגית. הרי לפי תורת ראנד, הרואה את האמונה כבלתי נכונה, מבוססת הידיעה על עובדות ובדברים אלה שכתבה, לא רק שמקדימה האמונה את העובדות, אלא שהיא גם סומכת על כך שתמצא אותן מאוחר יותר כדי שיתכנו את אמונתה. למותר לציין כי דבר זה מציג אפשרות של היפוך סיבה ותוצאה, שבה קיימת בתודעה אמונה כראשוניות ידיעתית, מה שנוגד את הסדר הנכון של וידוא ידיעתי.

פתרון החידה הוא בהבדל הקיים בין אמונות לא רציונליות לאמונה רציונלית (תבונית): בזמן שלאמונה הלא תבונית אין יסוד ידיעתי נכון, האמונה התבונית מתבססת על עובדות, הגיון ובכלל כל ארסנל האפשרויות הכלול באפיסטמולוגיה אנושית.

לפיכך מושג האמונה התבונית שונה לגמרי מהאמונה המיסטית; בזמן שאמונה זו היא טפלה, שכן היא איננה מבוססת על התבונה – האמונה התבונית איננה מייצגת חוסר ידיעה אלא ידיעה מסוג מסויים, אשר איננה שלמה בשל מחסור עובדתי חלקי.

למעשה, כל יחס שלנו, המניח סבירות גבוהה שדבר כלשהו יתקיים, כאשר סבירות זו נתמכת על ידי שיפוטו של השכל האנושי, הוא צורה של אמונה תבונית. בהקשר זה, אומרת היותו של יחס שכלי זה בגדר של אמונה היא הצהרה על כך שהדבר אינו ודאי. רעיון זה נובע מהיות האמונה חלק הכרחי וטבעי בעולמו של כל אדם והיא מייצגת בכך את העובדה של עמידתו למול הלא נודע באופן קבוע כל ימי חייו.