בין "מיכאל שלי" ל"כמעיין המתגבר"

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 832

בין "מיכאל שלי" ל"כמעיין המתגבר"

חנה, גיבורת "מיכאל שלי", כמו דומיניק, גיבורת "כמעיין המתגבר", מתבוננת בגברים המעבדים אבן שיש כסמל לפעולה הממחישה גבריות הנערצת אירוטית בעיני האשה. אך מה, בכל זאת, ההבדל ביניהם? שחנה הישראלית מייצגת תפישה חומרנית-פוליטית ורואה את אידיאל הגבריות כערבי ירושלמי המסתת אבן על ידי יתד בידיו הגסות – ואילו דומיניק, המייצגת נשיות אובייקטיבית, רוחנית, רואה את הגבריות כביטוי פיזי של כוח הרוח על החומר; היא רואה גבריות כביטוי של מחשבה המפעילה מקדחה כנגד השיש הטבעי.

הגיבור של דומיניק, על אף היותו סמל ויזואלי של גבריות גופנית, הוא אדריכל, שקידוחו באבן אינו אלא שלב אחד, ראשוני, של העימות שלו עם עובדות הטבע; בחינת ההקשר הכולל של קיומו מראה כי הוא אדם חושב, השולט בכל מציאות החומר בעולם, אדם חושב אשר שולט בכל ההיקף הנדרש של הקמת הבנין, החל מעיבוד החומר וכלה בתכנון הבנין המוגמר.

כאדם תבוני רוארק מעבד את החומר באמצעות מכשיר קידוח משוכלל והוא יודע למלא את מבוקשה של דומיניק ביחס לאבן השיש השבורה בחדר המגורים שלה, תוך שהוא מבקר את הצדדים האסתטיים של בניית אביה. באחד מקטעי הספר ראנד מציגה את רוארק גם כמי שמייעץ לפועל באחד מבניניו איך לפתור בעיה טכנית - וזאת בזמן שהערבי המסתת של "מיכאל שלי" נושא את זהותו בהקשר פוליטי שאיננו נוגע כלל למידת המקצועיות של עבודתו אלא רק להיבט הכוחני.

הבדל זה בין הגברים כפי שהם נתפסים, על ידי הנשים בעיני הסופרים מדגיש, בין היתר, את המיקוד של עוז בהיבט הפוליטי של העימות בין היהודיה לערבי לעומת המיקוד של ראנד בעימות המטפיזי שבין הגבר לאשה שמבטא את ההבדל המציאותי של מעמדם בה. אלה הן שתי השקפות אמנותיות לגבי הפסיכולוגיה הנשית, ששונות זו מזו במיקודן הפילוסופי, אשר - במידה וחפצים אנו להעניק נקודות לאחד מהם בהתאם למידת הרלוונטיות המציאותית של היחסים ביחן גברים ונשים, ישיג התיאור של ראנד את מירב הניקוד בשל היותה של ראנד אישה .