ידיעתיות האמנות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 724
ידיעתיות האמנות
לקראת שלב הקידמה הבא
הפונקציה הידיעתית של האמנות אומרת שעלינו להתייחס לכל יצירת אמנות כאל יצירה מדעית ולכל אמן כאל איש מדע. מנקודת מבט זו, יצירה אמנותית מוסרת אמת או שקר וכמידת אירגונה כך מידת כוחה ו/או סכנתה.
יצירת אמנות כוללת ידע מסוגים שונים וניתן, קודם כל, לראות אותו כידע פילוסופי; יש אמנים שמשולים לקאנט, כאלה שרמת התיחכום שלהם גבוהה עד כדי כך שאיננו יכולים להנות או להתפעל אך הסך הכולל של אמנותם הוא שלילי, כלומר: מזיק, כלומר: שקרי, כלומר: מרחיק את האדם מן המציאות ומביא אותו לעולם שקרי שאיננו תואם את המציאות. יש אמנים המשולים להוגים טועים קטנים יותר: יש בהם נקודות חיוביות מסויימות אך אין לטעות בעבודתם כבאמנות גדולה.
על יסוד זה ניתן לבנות מערכת המחשה הדדית, כלומר: המחשת ערכים פילוסופיים באמצעות אמנות והמחשת ערכים אמנותיים באמצעות פילוסופיה. הקו המשותף לשני היבטים אלה של פעולת אנוש הוא בריאת מודל מציאות שמציע לאדם דרך להתקרבות אל
המציאות, האחד כשיטה פילוסופית או היבט של שיטה פילוסופית (במושג היבט, בהקשר זה, הכוונה לשיטה נגזרת של אחת השיטות הפילוסופיות הגדולות) והשני כיצירה מחדש של היבט של המציאות - ברמה המושגית, בצלילים, או בחומר.
מנקודת מבט זו שלעיל, ניתן לראות כיצד אין הפרדה מוחלטת במציאות בין פעולתם של אנשי מדע הבונים, מציירים וכותבים תכניות, תמונות, מודלים תלת-מימדיים, ותסריטים אפשריים של ניסויים מדעיים לבין פעולתם של אמנים העושים אותם דברים בדיוק. כשנבוא לברר מהו, בעצם ההבדל בין שתי קבוצות אנושיות אלה, זו המוגדרת כקבוצת אנשי-המדע וזו המוגדרת כקבוצת האמנים, נמצא כי ההבדל הוא, למעשה, בהקשר המעשי, וזה נבחן, בדרך-כלל, על יסוד ההבדל בין חומר לרוח, כפי שהוא נתפש על ידי השכל הישר; מן הראשונים אנו מצפים לתוצאות שישפרו את חיינו על פני האדמה בתחום החומר, ומהאחרונים אנו מצפים שישפרו את חיינו בתחום הרוח, כלומר: מאנשי המדע אנו מבקשים שימציאו מכשירים והליכים שיקלו את חיינו הפיסיים ויאפשרו לנו להתעשר חמרית, ומהאמנים אנו מצפים שייצרו יצירות אשר ינעימו את חויית החיים ויתנו לנו רעיונות מרחיבי דעת אשר יגבירו את טעם החיים עלי אדמות.
יש צורך להבהיר כי מכיוון שחומר ורוח הם היבטים לא נפרדים, ההבדל הזה הוא הבדל של מיקוד ואיננו הבדל מפריד או מופרד. על כן, פועל המיקוד בצורה שמאפשרת תמיד להגביר את שני ההיבטים בזכות התרכזות באחד מהם. כך, כל המצאת מכשיר פיזי או הכנסת הליך המאפשר יעילות גדולה יותר של ניצול החמרי, מגדילה, בהקבלה, גם את האפשרויות בתחום הרוח. המצאת הספר מאפשרת לימוד, המצאת הרכב מאפשרת להגיע למקומות רחוקים במהירות גבוהה ולדעת עליהם וכו'. בנוסף, מכיוון שהאדם הוא יצור רוחני (זו אמירה שמשמעותה שההיבט הרוחני הוא בעל המשמעות העיקרית ביצור האנושי) ומכיוון שפעילותו הרוחנית מרכזית ביותר ומתבצעת כל העת, מהווה כל שיפור בחומר גם שיפור של הפעולה הרוחנית.
מה שמגביר את כל הענין הוא העובדה שההסטוריה האנושית בכלל – ובפרט בדורות האחרונים - היא הסטוריה של תנועה לכיוון הרוח באמצעות החומר. בניגוד להשקפה הרווחת של אישי הרוח הלא רציונליים והמיסטיקניים של תקופתנו, המהפכה הטכנולוגית לא רק שהיתה בעצמה חלק, נגזרת והמשך של המהפכה העצומה ברוח שהיא הרנסנס האירופאי, אלא שהביאה לגיאות עצומה באפשרויותיו הרוחניות של האדם; האדם של המאה ה20 עולה מבחינת האופקים הפתוחים לפניו פעילות רוחנית לאין שיעור על קודמיו, כי הטכנולוגיה המודרנית שיפרה לא רק את תנאי שרידותו הפיסית של האדם, אלא גם הציעה לו עושר אפשרויות רוחניות עצום בידע ואמצעים – והתהליך עדיין נמשך.
מה שנמצא בהישג ידו של היחיד האנושי של המאה ה20, במיוחד בעולם המערבי (אך לא רק) הוא יותר ממה שמהווה התגשמות חלומם של מלכים אדירים לאורך ההסטוריה עד לפני פחות ממאה שנה, פשוט מכיוון שטווח חלומם היה מוגבל למה שהיה בזמנם ולא יכולים היו לשער את אפשרויות זמננו.
עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, אפשרויות האדם גדלו דווקא בתחום הרוח כי האפשרויות העומדות היום לפני רוח היחיד הן עצומות ביחס לאפשרויות החומר; פירמידה הסטורית נישאה של עליית יעילות לכיוון החומר, שבה החומר הופך יותר ויותר למשרת הרוח והשרידות החמרית תופשת מקום שהוא פחות ופחות גדול ביחס לשאר טווח העיסוק האנושי, וזאת מכיוון שגדילת צרכיו הפיסיים של האדם לאורך ההסטוריה האנושית היא זעירה ביחס לגדילת צרכיו הרוחניים, שלטת היום בעולם.
מזון מעולה בטעמו ובאיכותו הוא סוג הישג שיכול היה להיות מושג לכל אורך ההסטוריה - ומטבחו הפרטי של היחיד בעולם המודרני אכן מחזיק היום את כל טובה של תנובת העולם, אך מבחינת היקף האפשרויות שעומדות לפני הדעת מייצג מה שיכול האדם של ימינו להחזיק במסך המחשב שלו או בספרייתו את סיכום פרי עמלם הרוחני של אלפי שנות הגות ומליוני שעות מחקר של גדולי המוחות החוקרים בהסטוריה האנושית. במלים אחרות, מול העובדה שבידי כל יחיד היום נמצא הכוח להזמין לביתו את מיטב טבחי העולם, אך ממילא הוא יכול לאכול רק שלוש ארוחות ביום, מתנשאת העובדה שהוא יכול להזמין לביתו את כל אנשי הרוח – את כל ההוגים, החוקרים והאמנים - שחיו אי פעם בכדי שיעניקו לו חויות רוחניות מקיפות עד כדי כך שאפילו אם נמדוד אותם בזמן עיסוק הן יכסו זמן רב יותר ממשך תקופת חיים.
אך הפעילות האנושית הרוחנית אינה באה היום לידי ביטוי רק בידע ובאמנות, אלא בכל צורת עיסוק שאיננה מכוונת לשרידות פיסית; זוהי משמעות עלייתה והיווצרותה כמעט יש מאין של משפחת עיסוקים עצומה הזוכה, בדרך-כלל, לכינוי המעורפל-משהו: עיסוקי שעות-פנאי. משפחה זו מתייחסת למושגים כמו תחביבים, טיולים, מסעות, נופש, משחקים, ספורט, לימודים ובידור. ברמתה הראשונית ממלאת משפחת עיסוק זאת את זמן הפנאי האנושי, אך היא מכוונת לעבר הפוטנציאל שלה. זה, אם וכאשר ינוצל על ידי האמנות, בעזרת הפילוסופיה, הוא יעלה את רוח האדם לגבהים שעד היום היו רחוקים מהישג ידו של בן האנושות – והדבר גם יקדם מצב שבו יהיה הדבר בהישג ידו של כל אדם.
למעשה, עומד הפוטנציאל הידיעתי של האמנות לממש את עצמו בעידן החדש בצורה שלא נעשה הדבר מעולם בהסטוריה האנושית – ומה שיקבע את איכות המימוש יהיה השילוב בין פילוסופיה וטכנולוגיה. אם יש תכלית שניתן להגדירה כתקוות האדם בעולם, יספקו אלה, דרך מימוש הידיעתיות האמנותית, את ההתקרבות האנושית הגדולה ביותר אליה.