תכליתו המוסרית של הניתוח האמנותי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 781
תכליתו המוסרית של הניתוח האמנותי
מלחמות האמנות של היום
אחת ממטרותיה של עבודה ראויה בתחום הערכת האמנות וניתוח וניתוח יצירות אמנות צריכה להיות מכוונת למטרה מאד מסוימת: עליה להיות הוכחה להיותן של יצירות האמנות הגדולות מלאכת מחשבת של תכנון ועבודה מדוקדקת ומדויקת.
תפישה כזו של יצירת אמנות עומדת כאנטי-תזה חריפה למול המקובל היום בחברתנו, בה מתחנכים בני אדם בדרכים שונות כי האמן ויצירות האמנות שייכים לעולם המיסטיקה ונשלטים על ידי "מוזות" מסתוריות הבאות, כובשות אותם וגורמות להם ליצור, ללא שליטה, ידע או מפתח ברור של כוונות.
מטרתם של הכוחות האינטלקטואליים המכוונים לתפישה כזו של אמנות היא אחת: להכחיש את טבעה הידיעתי של האמנות. כוחות החושך, המעונינים בהקטנת הידע האנושי, ואשר עסוקים בקדחתנות - בעיקר בתחומי הפילוסופיה (האפיסטמולוגיה בעיקר) - בהכחשת יכולת הידיעה האנושית, מתקיפים מזה לפחות מאה שנים את תוקף האמנות כמעבירת שיפוט וידע אודות המציאות.
העובדה שפעולתה המרכזית של האמנות נובעת מכך שמדובר בסיכומה של טבעה הידיעתי, המהווה, כשלעצמו, את דרך הביטוי הגבוהה ביותר של רוח האדם, אומרת שרוח זו היא המותקפת הגדולה במלחמה התרבותית המתחוללת בעולם של היום מסביב לשאלת מהות האמנות.
אויבי האמנות, אשר שולטים היום בנכסים רבים בתחומה, בשל הכיבוש שבו זכו על המשאבים החברתיים והציבוריים הנוגעים לה, מנסים, תוך הדגישם את חוסר המחוייבות של האמן לכללים כלשהם, להכחיש את היותה של האמנות היבט נאצל של היצור האנושי. בהקשר זה, הם הצליחו לסרס את יכולת הביטוי האמנותי בתחומים רבים – ולגרום לכך שגם האמנות הפופולרית, כמו סרטי הקולנוע, אינם נתפשים באופן מודע על ידי הציבור כאמצעי חשוב להעברת ערכים.
בהקשר זה יכול ניתוח אמנותי ראוי, אשר מציג לפני חווה האמנות את המידה העצומה של ההשקעה המתבצעת ביצירה האמנותית – במיוחד כשמדובר ביצירה טובה ביותר – לספק לציבור את מה שהמבקרים אינם מוסרים בידיו: את הבנת היותה של האמנות המכשיר האנושי רב העוצמה הגדול ביותר שקיים באנושות לצורך תמיכה בערכים מוסריים. היום, גם במשטרים הדמוקרטיים, אשר אינם מצווים על האמנים לפעול בשירותם באופן ישיר, תפקידה המוסרי של האמנות מסורס על ידי השליטים הממוסדים, שחלק גדול מהם הופקד על הנושא מטעם המדינה. אלה יוצרים מצב של ביטול מעמדה הידיעתי של האמנות בתודעת הציבור, בשל עודדם, בתחום האמנות, פעילות של כלום – כלומר כזו שאינה קשורה למציאות כלל, כפי שעל אמנות ראויה להיות.
כאשר תגיע החברה המודרנית במערב למודעות לגבי הערך המוסרי שיש ליצירות האמנות, היא תופקע מידיהם של עריצים ומשטרי דיכוי, שבהם היא משמשת היום ככלי תומך שלטון ותשוב לשרת את כל בני האנושות. למטרה זו שומה על מי שמכיר הערכים אלה שיש באמנות לעשות ככל יכולתו כדי לחזק במודעותו של הציבור, על ידי ניתוח אמנותי, את קיומה של האתיקה באמנות – מה שיטה את הכף במלחמות התרבות של זמננו.