חיי האמנים כשיעור

 

חיי האמנים כשיעור

אתה, שהתנכרת לידידך הטוב והוקעת אותו באזני מכריו, לא הבנת מעולם את משקלה של הרוח במציאות, כי לא ירדת לעומקה של האמנות שהיתה ברשותך. אם היית עושה זאת היית מכיר בערכה של הרוח באמת, כי אז היית יודע איזה ספר הדרכה אדיר נמצא באמנות; אז היית יודע כי כבר כתבו על האדם שגנב את ידידיו של חברו ע"י שהכפיש את שמו והשליכו לכלא ב"הרוזן ממונטה כריסטו" לדיומא.

אם היית חוקר ביתר תשומת לב את חייו של מיכלאנג'לו שהתיימרת לקרוא לא היית מחמיץ את הנאמר בו על חשיבותם של ערכי הידידות עבור הגאון – וקל וחומר עבור אדם פשוט. אם היית באמת דואג להבין את חייו של טוסקניני וקורא לא בין השורות אלא את השורות עצמן היית רואה כי האשמותיך והאשמות חבריך את ידידך בעריצות כביכול הן אותן האשמות שהאשימו את טוסקניני על לא עוול בכפו - על העובדה שהלך בדרך ישרה ולא היה מוכן לסטות הימן והשמאל.

אם היית לומד באמת את חייהם של מוצרט ובטהובן היית רואה מה ערכו של הכסף שקיבל מוצרט ומה היה היחס בין הערכים החמריים שיקבל לערכים הרוחניים שמגיעים לו - ואם היית קורא את מכתבי הבקשה שלו, שבהם התחנן לפני ידידיו כי יסייעו לו להתקיים, לא היית רואה הבדל גדול מבחינה עקרונית בין יחסיך עם ידידך שבו בגדת ליחסי מוצרט עם חבריו ומכריו, שלא ידעו להעריך את הישגיו.

אם היית קורא מעט ממכתבי ואגנר היית יודע מה מצבו של יוצר המצוי בחברה צבועה המעריכה את הישגיו - אך לא בכסף - ואיזה ברירה היא משאירה לו ואיך מאשימים את בטהובן ברמייה ואי עמידה על חוזים שהוא מרשה לעצמו בזכות להפר – כי אין בכוחם של בעלי ההון הגדולים ביותר להשתוות לעושר העצום שהקנו גאונים אלה בחייהם לאנושות.