ידיעה אמנותית

 

ידיעה אמנותית

האמנות היא ביטויה הנאצל של רוח האדם, אף שלעתים קרובות אין היא מושגית כלל, כלומר שהיא איננה נהירה לאמן עצמו או לחווה האמנות מבחינה מילולית ואין הוא יכול לנתח, להסביר או להבהיר את הצפון בה מבחינה רעיונית.

כשצייר גדול מצייר הוא עושה זאת לפי הכללים אך מבלי לדעת אותם מושגית. מעורב כאן עיקרון המיומנויות שמתאר שליטה או יכולת פעולה באמצעות ידע שקיים במערכות האורגניות באופן ראשוני "לכל אורך הדרך", כלומר: ידע שאיננו מושגי במובן זה שאדם שמחזיק בו איננו מכיר אותו באופן מילולי וגם לא רכש אותו בצורה הכרתית על יסוד של לימוד מודע.

במובן זה נמצא הידע האמנותי במעמד של הידיעה שקיימת באורגניזם לא בצורה מושגית. מדובר בידע שמבטא, באופן יסודי, אפשרות פעולה. אפשרות זו קיימת במציאות האנושית שאיננה מושגית ביסודה אלא במימד האנושי-אלוהי שבה – והוונה בעיקר ליכולת הפעולה שיש בה ברמה הגבוהה של יכולת, שמשמעותה המעשית שליטה טובה בתחום פעולה מסויים כמו, למשל, נגינה ברמה גבוהה.

המושגיות היא הצעד המקדם. המושגיות היא הכלי התופש את המהות ומעביר אותה לשלב אחר, אך הידע, אחרי ולפני שהוא מוחזק בכלי המושגי, נמצא באורגניזם במצב של מהות חמרית ופעולה לא מושגית, כמו זו שמאפשרת לבעלי החיים להתעמת עם המציאות באמצעות הכלים שאותם סיפק להם הטבע. כזו היא גם רמת הידע של האדם לפני ואחרי שהוא לומד נהיגה. שליטתו בידע זה אחרי שהפנים אותו לרמות המיומנויות כבר איננה מושגית.

בדומה לכך נרכשת יכולת ביצוע אמנותי כמו זו של הניגנה בכלי; בשלב הראשון הלמידה נעשית באופן מושגי ומתוך מודעות מלאה לכל שלב שנלמד ולפיכך גם מאפשרת שליטה מושגית לאחר רכישת הידע, אך מאוחר יותר הופכת הנגינה לפעולה שנעשית על ידי האדם מבלי שהוא מודע באופן מלא לכל פרטיה. דבר זה משמעו שהשליטה המושגית פירושה ניהול ולא החלפת יכולתו הביצועית של האורגניזם.

במובן זה יודע האמן את הנכון והלא נכון של היצירה האמנותית אך לא תמיד הוא יכול להסביר את הסיבה לדברים על יסוד הגיון ונימוקים מאורגנים מבחינה מושגית. כשצייר גדול מצייר הוא יודע את כללי המציאות שהוא מצייר. גם אם למד אותם ממי שעשה זיהוי מושגי, הוא מטמיע אותם לרמת מיומנות ושליטה אוטומטית, זו שקוראים אינסטינקטיבית או בדיוק יתר אינטואיציה אמנותית.