אמנות ואמת

אמנות ואמת

הקשר בין האמנות למציאות הוא הכרחי. כל אמנות מעבירה מסר מסוים לגבי המציאות. אך לא כל האמנויות מעבירות נתונים עובדתיים לגבי ההיבט החומרי-חושני של המציאות – וזה מה שעושה את ההבדלים באמנות, הן בין סוגי האמנויות והן בין יצירות האמנות המסויימות והנושאים שבהן הן עוסקות.

לעתים קובע סוג האמנות שבו מדובר את ההיבט המציאותי שבו יעסקו האמנים והיצירות הפועלים בו. ציור, למשל, חייב להתבסס על תצפית ולפיכך על מידה מסויימת של פעולה חושנית, הנובעת מאיבר הראיה: העין. אך דבר זה נכון רק במידה ויצירותיה של אמנות זו יציגו לפני הצופה את העולם הנראה. מאידך, יפנו נושאיה העמוקים של היצירה בתחום זה אל הרגש ויעסקו בנושאים מופשטים כמו גורל, בחירה, מאבק וכיו"ב.

כך, למעשה, משתלבים הדברים שהאדם רואה בציור הן ברמה החושנית והן ברמה הרעיונית באמצעות זה שמוצא שניהם במציאות – והן עיניו של האמן ושל חווה האמנות והן שכלם מביעים את מה שקיים במציאות.

כך, כל סוגה, מין או יצירת אמנות מעבירים לצופה, למאזין, לקורא עובדות אמת לגבי המציאות הן ברמה החושית והן ברמה החשיבתית-מושגית. שליטתו של האמן באמצעי העברת העובדות הוא הקובע את איכות יצירתו. הקשר בין אמנות למציאות הוא כה הכרחי עד שמה שאיננו מבוסס על המציאות לא ייחשב לאמנות רעה אלא למה שאינו אמנות בכלל.

חמישה עקרונות שיש לזכור, בהקשר זה, הם אלה:

א. אמנות טובה היא אמת. ב. אמנות רעה היא שקר. ג. חוויית אמנות היא חוויית האמת.

ד. אמנות טובה היא חוויית האמת. ה. אמנות רעה היא חוויית השקר.