בעולם האמנות

 

בעולם האמנות

למעשה אני מנסה "לפצח" את נושא האמנות מבחינה פילוסופית במשך למעלה מעשר שנים. כל קורס שאני מכין בתחום האמנות, כל פעולה שמשלבת אמנות וכל חוייה אמנותית שאני עובר, מקדמים אותי יותר ויותר לקראת המטרה. אני חש שאני הולך ביער עד חשוך בשל הענפים והעלים הרבים ולאט לאט מבעד לענפים אני רואה, על רקע אור השמיים הפתוחים המסתנן לתוך הסבך, קוי מתאר מטושטשים של מבנה גדול ומפואר שנמצא מחוץ ליער ושאותו אראה ברגע שאצא מחוצה לו.

יש לי תחושה בהירה וחזקה שאומרת שמבנה זה הוא כה גדול ומשוכלל, שגם אם אגיע אליו, אצטרך שנים רבות כדי לחקור את המסתתר בו ולתור את אוצרותיו, אך אז, כשאראהו ואשהה בו אוכל, לפחות, למסור תיאור מלא של חיצוניותו ולמפות את הנתיבים הראשיים שלו. כבר עתה, בעודי נמצא ביער, נראה לי שהמבנה הזה הוא כה גדול, שכנראה שהוא מכיל בתוכו את היער כולו. ואולי אף יותר מכך - אולי היער שאני נמצא בו עתה, היער הנפלא אשר יש בו יופי רב ואשר אני מתקשה להלך בו, אינו אלא תכנו של אולם אחד מאולמותיו של המבנה העצום הזה שהוא, אולי, עולמנו.

עולם האמנות הוא, אולי, היקום עצמו - מישור המציאות שבו מתרחשים החיים הראשיים, חיי התבונה העליונה היוצרת ביד אמן את העובדות המגשימות תמיד ערכים - לטוב ולרע - וכנראה את הטוב והרע עצמם. העתיד יראה אם מה שאנו חווים כטוב ורע אינו אלא אמנות טובה ואמנות רעה או מאבק בין כוחות אמנותיים טובים ורעים היוצרים את המישור שבו מתנהלים חיינו.

במובן זה, האמנות עשויה להיות המפתח להבנת כל הדברים במציאות - מפתח שנמצא כל העת בידינו, שהוא אולי האוצר האמיתי שלנו, אשר איננו יודעים עליו עד שנפתח, באמצעותו, את תיבת המטמון ונגלה שהאוצר היה טמון כל הזמן במפתח עצמו, וזאת מתוקף העובדה שבמימד הנצח המפתח, התיבה והאוצר הם שלושת ההיבטים של אותה מהות חיה.