המערבון

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 730

 

המערבון

היחס בין המערבון (בין אם מדובר בספר או בסרט) לשאר הסוגות הוא כיחס שבין הפילוסופיה לשאר המדעים. הפילוסופיה מהווה מערכת של עקרונות ונוסחאות מצומצמים ביחס ואילו המדעים האחרים כוללים כמות גדולה מאד – אינסופית מבחינה פוטנציאלית – של פרטים. המערבון, כפילוסופיה, פשוט יותר - אך יסודי יותר ומחזיק בידע עקרוני המיושם בשאר הז'נרים בהרחבה ופירוט. המיוחד בענין זה היא בסדר של הופעת הז'נרים מבחינה הסטורית, הופעה המנוגדת לכאורה לסדר ההיררכי של היחס שבין עיקרון ליישום.

למעשה, פתרון החידה הוא הסטורי ועקרוני גם יחד:

א.מבחינה עקרונית, היחס בין עיקרון מופשט ליישומיו במציאות הקונקרטית איננו יחס המתקיים בחומר. כלומר: יחס זה אינו יחס חומרי כלשהו ואיננו נמצא בחומר. כלומר: אין העיקרון בא קודם והיישום אחר-כך או שאחד מהם מעל השני פיסית כי העיקרון איננו בא לביטוי במציאות החומרית כשלעצמו (אם העיקרון היה קיים כשלעצמו במציאות החומרית הוא היה משהו מסוים ולא עיקרון - המאפיין עיקרון הוא במופשטותו. עיקרון הוא יחס למסוימים חומריים וביניהם ואיננו מסוים חומרי כשלעצמו).

הסיבה להופעתו המקובלת של הסדר הקבוע שבין עיקרון לקונקרטים נובעת מהיחס של המחשבה אל המציאות החומרית. בחשיבה על המציאות נראה כי יש למחשבה קדימות בגלל פעילותה כתופשת אך מעניין לראות זאת כמקרה של יישום אובייקטיביות: נכון הדבר שהמחשבה תופשת את האובייקטים הקונקרטיים אך באותה מידה היא נתפשת על ידם - אלא שלא במובן של היתפשות על ידי תודעה אלא במובן של הזדקקות: ללא אובייקטים קונקרטיים במציאות הפיסיקלית לא היתה מתאפשרת מחשבה כלשהי. ההדדיות הזו איננה יכולה להתקיים כ"מחיאת כף אחת" – פעולת תודעה (ומחשבה היא פעולה כזו) היא יישום של הדדיות היחס בין חושב לנחשב ובין תופש לנתפש, ואיננה יכולה להתקיים ללא שני צדדי העסקה ההכרחית הזו.

ב.הסטורית, ובמקביל לפיתוח שלעיל, הופיע ז'נר המערבון מאוחר יותר משאר הז'נרים כי הוא מהווה שלב מוסף על השאר, שלב שלא היה יכול להתקיים לפני כן. בז'נר המערבון בא לידי ביטוי מפגש של אדם עם אדם בהקשר של מפגש אדם עם המציאות. זהו הקשר מלא שלא היה קיים לפני ז'נר זה. השלב הראשון של ההסטוריה האנושית היא עימות בין האדם למציאות הטבעית ללא תרבות והשלב השני היא עימות בין אדם תרבותי לאדם אחר, אך ללא המציאות הטבעית. ז'נר המערבון מפגיש בין בני אדם תרבותיים על רקע מציאות טבעית ומאפשר למחשבה האנושית לבחון את המפגש שבין האדם למציאות הטבעית בעיניים תרבותיות ואת המפגש בין בני אדם בעיניים נקיות מהשפעות תרבותיות מקשות.

בכדי לקבוע בעניני מוסר, ובמיוחד בהקשר של יישום פוליטי, צריך להתחיל מהיחסים שבין האדם למציאות הטבעית מכיוון שזהו הקרקע, התווך, שמצמיח את כל הישגיו של האדם ועליו פועלת היצרנות האנושית. זהו הערך היסודי אשר אותו מבקש גם הבוזז ולכן לעולם הבוזז הוא משני ולעולם ניתן לחשוף אותו באמצעות חזרה למקור הייצור: מי הפיק את הדברים שמיוצרים כתוצאה מעימות בין האדם למציאות הטבעית. על ידי מודל זה ניתן להגיע בדרך ההיסק הלוגי לכך, שגם בחברות מתוחכמות ומורכבות יותר מזו שבמערבון יכולים אנו להשתמש במפתח מוסריות המערבוני בכדי להחליט מיהו הטוב והרע.