אמנות ותעמולה פוליטית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 821
אמנות ותעמולה פוליטית
אחד מן האלמנטים האסתטיים המושמצים ביותר על ידי האינטלקטואלים מהשמאל והאנטי-בורגנות הוא מערכת הפרסומת העצומה שמקורה אמריקאי וכרזות הענק שהיא מפעילה; מעולם לא הייתה תרבות שהכריזה על נס, קבל עם ועדה ובד"כ תוך עריכה אסתטית מעולה - אשר חובב האמנות המופשטת המודרנית יהיה עיוור כלפי ערכיה, שחלק מהם יצירות מופת של ממש - כי ענינה היא חיי אדם והאיכויות הספציפיות של קיומו.
ראה סרט זה, קרא ספר זה, בוא לקונצרט זה, לבש עניבה זו, אכול מזון זה הן הצעות המציפות את האדם בתרבות המערבית מכל עבר - בו בזמן שבמדינות ה"מתפתחות", אם יש בכלל משאבים המופנים לצרכי פרסום, אלה הם אך ורק דגלים וכרזות של המפרסמים מוצרים פוליטיים שהשוק עליהם הובטח באלימות זה מכבר - ובעיקר לצרכי תעמולת חוץ.
בהקשר זה, להתייחס בהערכה זהירה לקלסתר ענקי של לנין התלוי מעל לקרמלין, כאילו אם שירת מטרה פוליטית הוא לא נחשב יצירת אמנות הוא מחדל מחשבתי, כי גם אם נתעלם מהיותה פועלת בשירותה של דיקטטורה אנטי-אנושית, מדובר באמנות אמיתית.
בהקשר של דיקטטורה, יש לציין כי יש באירופה של היום אנשים מבוגרים רבים המהמהמים מתחת לשפמם כי הדיקטטורות, בסופו של דבר "לא היו רעות כל כך" - וכי "היה נוח והכלכלה הייתה יציבה" - מבלי להבין כי הרוויחו את מספר שנות התעמולה הכלכלית שלפני המלחמה על חשבון האומללים הבלתי "צייתנים" שנבזזו מרכושם ולאחר מכן גוועו במחנות עבודה עוד לפני שפרצה מלחמה כלשהי. ובהקשר זה יש לציין כי נכון הדבר שהיטלר ומוסוליני לא רצו במלחמה - הם רצו עבדים, שליטה וכוח; בהקשר כזה, אם היו כל מתנגדיהם נכנעים לפניהם לא היתה המלחמה מתקיימת...