אמנות חופשית?

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 886

 

אמנות חופשית?

לעתים רחוקות מבינים עד כמה שליטת הממשל באמנות מזיקה; האמנות היא חיונית והתפתחותה החופשית היא ממאפייני הרוח החופשית. כמו במדינות הקומוניסטיות, ששלטו באמנות מתוך מודעות לתפקודה הפוליטי, מתרחשת בישראל התניית אמנות ודרדור הרמה התרבותית הכללית לאלימות ורוע.

לאלימות יש קשר ישיר לכך כי האלימות היא היש הממלא את המקומות שבהם אין ידע, כחושך שנכנס לכל מקום שאינו מואר. היכן שאין חופש אמיתי בתחום האמנות, חודרות אליו השפעות שליליות של יחסי אנוש סובייקטיביים, המבוססים על העובדה שתחום האמנות אינו נהנה מאיכות אובייקטיבית.

שליטת המגמה הסובייקטיביסטית בשדה הרוח של האמנות הוא האחראי ליצירת תפלצות של רגשנות אשר מבטלות, למעשה, את אמות המידה התבוניות והשכלתניות של האמנות שהיו נהוגות בידי האמנים עד העידן החדש. אמות מידה אלה, שהתפתחו בתחום האמנות מאז תקופת התחיה, הביאו ליצירות כמות גדולה ביותר של יצירות מופת אמנותיות ביחד עם מספר עצום של יצירות אמנות טובות בכל תחומי היצירה האמנותית. אך בימינו התרחש בתחומי אמנות רבים היפוך ערכים גדול שבגללו קשה למצוא באמנות את הטוב והיפה כפי שהיה.

ואולי הטראגי בכל זה הוא שהסובייקטיביזם החדש, הפראי והרגשני, אשר בגלל נפסלו כל אמות המידה התבוניות האובייקטיביות שנתגבשו במשך מאות שנים, חוזק בגלל השקפה שהעניקה לגיטימציה לפעילות אנטי-אסתטית, המציגה את עצמה כאמנות, כאשר מה שמשמש לה כתירוץ הראשי לקיומה, החזקתה והתגברותה הוא מושג החופש.

בטענה שפעילות "אמנותית" זו, המציגה את הרוע על מגוון ביטויין במציאות, שבראשם הכיעור הפשוט של בורות ביצוע האופיינית לפסוודו-אמנים ולפסוודו-אסתטיקנים של זמננו, היא ביטוי של הערך האנושי של החירות, שהוא אחד מהערכים הגבוהים ביותר, מתרוממת לה בתרבותנו פירמידת עוול שיסודה אסתטי וקדקדה פוליטי, כאשר החמס האנושי הכופה את עצמו על אזרחי העולם החופשי משמש את הכלי שבאמצעותו בוזזים אנשי המדינה את האזרחים באופן מנוגד כל-כך לחופש, שדי רק במודעות לקיומו כדי לבטל את ההתיימרות של האמן החדש לחופש אמנותי...