כוח וידיעה בחברת זמננו

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 1463

הסיבה שההמונים מוכנים לקבל בסביבת מגוריהם מפלצות מתכת הקרויות פסלים, צליליה של מוסיקה איומה ומוכנים לשלם עבור ארכיטקטורה מחרידה עוד יותר שלא צריכים אף לגור בה מבלי לערער היא כי האדם הממוצע חושב שאין הוא מבין אמנות.

שיכנעו אותו כי האדם הרגיל איננו יודע דבר על אמנות, ארכיטקטורה וכו'... כמו בנושאים רבים (כלכלה, למשל) הוא בטוח שהוא איננו מבין ושיש כאלה שיודעים ומבינים הרבה יותר ממנו. הוא חושב (כי כך גרמו לו הפילוסופים לחשוב) כי יש "יודעים" ו"לא יודעים" והוא שייך ל"לא יודעים".

הצד השני של אותה מטבע הוא שהוא רואה את עצמו כ"יודע" כשמדובר בפוליטיקה, בהנהלת המדינה, בבעיותיהם של שכניו, ברווחתם של אנשים אחרים, בטעמים אמנותיים פרטיים וכו' – אבל לא כל הזמן. הוא "יודע" רק כשזה מגיע למצב שבו, פעם בכמה שנים, הוא מתבקש לשלשל בחריץ את בחירתו בין האפשרויות הפוליטיות שמוצעות לפניו...