ניתוח אמנותי רדיופוני

ניתוח אמנותי רדיופוני

"מנהלי בתי האופרה בתקופת חייו של ורדי, אחד מגדולי מחברי האופרות בהסטוריה, היו צריכים לדאוג לכך שהמוסדות שהם מנהלים יהיו מסוגלים לכסות את הוצאותיהם - ולעשות זאת מההכנסות על האופרות החדשות – "מה שהיה מכה גדולה" (אמרת-שפר מפיו של המוסיקולוג הישראלי הנחשב יהואש הירשברג, מנתח מוסיקלי המדבר ב"קול המוסיקה" על תנאי חייהם של אנשי המוסיקה במאה ה19).

לפי מר הירשברג, שהוא פרשן מוסיקלי עכשווי אופייני, היתה בעיה קשה בעובדה זו, שכן "אם לא כן היה צורך בכיסוי הפסדים ממקור אחר"... בדבריו אלה מראה מר הירשברג כי נקודת מבטו היא אופיינית לאלה העוסקים באמנות תחת שליטת השלטון בישראל; שלטון זה יצר ממסד אמנותי המנותק מהשוק החופשי, אשר בו אין קשר ישיר בין המשאבים שבאמצעותם מתקיימים אנשי האמנות החיים מידו לבין מידת קבלתם על ידי ציבור חובבי האמנות במדינה. הממון המקיים אותם איננו מגיע מתרומתם מרצון של אלה הנהנים – או, לפחות, האמורים ליהנות מיצירתם ומעמלם המקורי- אלא מן הממסד שרוב המשאבים שהוא מחלק לאנשי שלומו ולמוסכמים על ידם מקורם בכיס משלמי המסים.

כי כך פועל בישאל הריכוזית הקשר המחבר את האמנים המוכרים כנכסי צאן הברזל של התרבות האנושית בתקופות העבר אל המתרחש בישראל העכשווית מבחינת תקצובם של המוסדות המממנים והמבצעים של הפעילות האמנותית בימינו. המעורבים בפעילות האמנותית של ישראל בימינו אינם נושאים את עיניהם אל היופי האוביקטיבי או אל הערכים האמנותיים המציאותיים מתוך תקווה שאלה יעמדו במבחן טעם הקהל ובכך יסייעו להם בקיומם אלא אל ההצלחה במבחן הסובייקטיבי של יכולתם להתקבל אל המחנה הסגור של אלה שיודעים איך לשכנע את השלטון בכך שבהבנתם אמנות הם אלה שמייצגים את האמנות הטובה.