מסורת תרבותית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 810
מסורת תרבותית
התבוננתי בשידור קונצרט השנה החדשה של הפילהרמונית הוינאית. השנה ניצח עליו זובין מהטה ושוב חגג הקיטש כשאת "הדנובה הכחולה" עיטרו מחולותיהן האיומים של נערות חמד מפזזות ללא תיאום וחושפות טעם גרוע של כוריאוגרפיה ולבוש על כל צעד. ה"דובדבן" של הערב היה, בהתאם למסורת, מרש "רדצקי" שבו מאפשרים לקהל הוינאי "להשתולל" ממש, כלומר: למחוא כפיים בקצב.
מחזה זה מהפנט אותי במשך שנים; הוא מעביר בי תחושות מוזרות ומשונות ביותר שאינני יודע מה מקורן. אני רק יודע שהמקבילה לאירוע זה, מביחנה מסויימת זו, היא נשף ה"פרומס" הלונדוני שבו עומד המון אנגלי צעיר ושתוי על רגליו, מחזיק בדגלי אנגליה ושר את "ארץ של תקוה ותהילה", המנון הקולוניאליזם הבריטי, כשהפילהרמונית הלונדונית מלווה אותו.
שני אירועים אלה ממחישים את טעמה של המסורת במקומות מסויימים, את היותה הקיר שאליו נשענים אנשים בכדי לקבל עידוד, חיזוק או אימות לגישת החיים שלהם אשר, כנראה, איננה נותנת להם שום פרסים במשך 364 ימים בשנה למעט ביום הזה, בו היא "משחררת" אותם למחוא כפיים או לשיר באופן אישי - אבל רק במקהלה ולפי הקצב. זה ממחיש, אולי, יותר מכל דבר אחר את בעייתיותה של המסורת בחברה המערבית.