מבלי דעת

 

מבלי דעת

עם פתיחת העצרת בככר התל-אביבית לזכר הפושע רבין, זה ברור לי כי רבים האנשים אשר לא יסכימו עם הגדרתו ככזה. אלה הם האנשים הסוברים כי אין אדם יכול להיות פושע אם הוא איננו רוצה להיות כזה ואי הסכמתם תבוסס, בודאי, על כך ש"רבין לא היה איש רע" ו"התכוון לטוב". כך או כך, בשל רגשנות קשה שכבשה את הציבור, מאמינים ישראלים רבים כי אדם אינו יכול להיות פושע מבלי דעת. זו טעות.

זה מזכיר לי בדיחה - בדיחה שמספרת על שלושה שוטרים, אמריקאי, אנגלי ורוסי, אשר מתפארים זה לפני זה ביעילות ארגוניהם:

"אצלנו, באמריקה" אומר השוטר האמריקאי "אנחנו מצליחים לתפוש את הפושעים ממש בעת ביצוע הפשע."

"זה כלום." אומר השוטר האנגלי בגאווה: "אצלנו מצליחים לתפוש את הפושע עוד בזמן שהוא מתכנן את הפשע!"

"לשניכם יש הרבה הרבה מה ללמוד מרוסיה!" אומר הרוסי: "אמלנו, ברוסיה, אנחנו מצליחים לתפוש את הפושע הרבה לפני שהוא בעצמו יודע שהוא עומד לבצע פשע..."

ענין מצחיק-מפחיד זה, של לתפוש פושע שגם הוא עצמו לא יודע על פשעו, רחוק מלהיות פרי דמיון.

בימינו נפוצים יותר ויותר פושעים מבלי דעת – כאלה שאינם יודעים על כך שמה שהם עושים הוא פשע. אלה הם ה"היטלר-יונגנים" וה"ילדי סטאלין" של ימינו, ובראשם המדינאים השמאלנים; בורותם של אלה מהווה, יותר מכל, את המאפיין הראשי של אישיותם, שהוא הערך שבזכותו הם מהווים מכשירים רבי עצמה בידי מפלצת הרוע.

אלה הם "ממלאי הוראות" מן הסוג הגרוע ביותר, כאלה הנבדלים מהחייל הגרמני של מלחה"ע השניה בכך שהם אינם מפעילים תת-מקלע או מטוס אלא מדינה שלמה לפגוע בזכויות האדם והאזרח של מליוני אנשים.

והמפחיד, המחריד והמזוויע מכל הוא שמנהיגים אלה מבצעים את הפשעים הקולקטיביים האיומים ביותר – את הפגיעה בזכויות האדם, את השמדת הרכוש ואת הדיכוי – כשהם אינם מודעים לחלוטין להיבט המוסרי של פרי מעלליהם.

ויתרה מזו – לא רק שאין להם מושג לגבי מגבלות זכות הממשל שלהם – או, יותר נכון, חוסר זכותם – אלא שהם סוברים, מתוך שילוב של רצון טוב וטפשות, שהדרך מצדיקה את האמצעים.

זוהי צורה מחרידה של דיקטטורה שלא במתכוון, עריצות אלה שאינם יודעים – הוכחה למפלצת אי הרציונליות, הגורמת לבני אדם להניח לעצמם להיות מובלים על ידי מנהיגים שכל מה שברשותם כוונות טובות.

ומה נגיד לאדם כזה כשנבוא איתו חשבון? מה יגידו לו בשמיים, ביום אחרון, כשיגיד: "לא ידעתי. לא היה לי מושג. חשבתי אחרת, עשיתי את המכסימום. טעיתי"?

הוא ישמע את המלים: "היית יכול ללמוד ולדעת – ולכן היית צריך לדעת."

כי הכוונות הטובות אינן עושות אדם לטוב, אינן חוצצות בינו לבין עונש על אחריות לנזקים שגרם – וגם נזקים שנגרמו מתוך כוונות טובות הם פשעים אם יכול היה הפושע לדעת יותר – וסירב ללמוד.

שכן בצבאו של הרע לא נמצאים רק אלה שבחרו להרע, אלא גם אלה אשר ויתרו על שיפוטם העצמי ומסרוהו בידי אחרים.

אין במציאות לחץ חיצוני גדול עד כדי כך שיביא אדם לותר על שיפוטו. אין כוח חיצוני שיכול לגרום לאדם לקחת על עצמו אחריות ניהול חיי בני אדם באין לו די ידע לצורך זה. אין במציאות כוח גדול עד כדי שישחרר אדם מהעונש על פגיעה בזכויותיהם של אחרים.

יחיד יכול לטעון לחפות מאשמת רצח במקרה של פליטת כדור – אך גם אז יישאל מדוע לקח לידיו רובה ובאיזה זכות. שום יחיד אינו יכול לטעון לכך שמבלי דעת פגע בזכויותיהם של מליוני בני-אדם.

רבין לא היה גרוע יותר או פחות משאר המאכלסים את האוטובוסים המשריצים את נערי השמאל אל הככר – והבעיה איננה רק בעיה של השמאל: הפוליטיקה של זמננו מלאה בפרחי עריצות שלא מדעת. מדינאים חסרי ידע אלה, אשר אם היו רופאים או מהנדסים היו נתבעים להציג ידע אובייקטיבי כדי לממש את מקצועם, בוחשים בקלחת ניהול עניני זכויות אדם, בטחון וכלכלה מבלי דעת.

ועל זכותם לעשות זאת יש חובה מוסרית לערער.