שובו של גוליבר

 

שובו של גוליבר

(וידוי ליליפוטי)

הכל התחיל כששמענו שיש סיכוי שגוליבר יבוא לבקר אותנו פעם נוספת אחזה בנו התרגשות גדולה - הרי כולנו גדלנו על הסיפורים שסיפרו לנו הדורות הקדומים לגבי גוליבר!

מה שהיה מיוחד בסיפורים אלה הוא הפער שבין הגירסה ה"רשמית" לבין מה שנמסר לנו "בין השורות"; על פני השטח טרחו לחזור ולהזכיר לנו את פשעיו, מזימותיו ושפלותו של האיש - איך הגיע תשוש, גוסס וחסר כל לארצנו, כמה חסד ועזרה קיבל מאבותינו העתיקים וממלכנו הנדיב אשר טיפלו בו, העמידוהו על רגליו ולא חסכו כל מאמץ כדי להשיב לו את בריאותו הנפשית והגופנית - ואיך, על אף כל זאת, בגד בהם בסופו של דבר ונטש אותם...

מאז ומתמיד שמענו על השפלות שבה נהג הענק כשניצל את משאבי ארצנו הענייה, נהג בנו כאילו היינו ירודים ממנו בדרך כלשהי ולבסוף אף נטש אותנו. אך על אף הכל, היינו חפצים לפחות לראותו – כי זה לא כל כך רגיל לראות אדם ענק.

וחוץ מזה, יש עוד הרבה מה לתקן בארצנו הקטנה. יש דברים רבים שבהם יוכל לסייע לנו ענק כמו גוליבר, במיוחד כשדאג להודיע מראש כי הוא רוצה לעזור לנו להתפתח. אני באמת מקווה שאלה מבינינו שמאשימים אותו ברצון להשתלט עלינו תוך כדי סיפורים של תעמולה זולה אינם צודקים.