בין העבר לעתיד

בין העבר לעתיד

אנשי שכל מסוגלים להתבונן במציאות ולראות את מה שנעשה בה בעבר כדי להניח תשתית לפעולה נכונה בעתיד. אך בעובדה שמצליחים למצוא משותף בין מספר גדול של פרטים אין משמעותה שאנחנו כבר יודעים את הצעד הבא. החוכמה היא לנסח את מה שראינו בצורה שתסיק את המסקנה הנכונה שתאפשר את הצעד הבא.

מטרת האינטלקט בכלל והאינטלקטואל בפרט איננה השלילי אלא החיובי – לא להסתפק בשלילת פרטיו הקטנים, המוטעים, של העבר ולבכות על מה שאבד ועל הטעויות שנעשו, אלא לחייב את הפרטים הגדולים של העבר ולהפכם, מבחינה מחשבתית, למסקנות עקרוניות שניתן יהיה לתכנן באמצעותם את הדברים הגדולים שיש לעשות בעתיד.

על כן נוכל להבדיל אינטלקטואל קטן מגדול בכך שהראשון אומר לנו רק מה לא לעשות, או – אולי גרוע יותר – ממה עלינו להיזהר – ואילו השני אומר לנו בעיקר מה כן לעשות. אחרי הכל, כל גדולי הבניה פועלים בהשראת בוני העבר ותוך שימוש במדע שגילו כגילה של האנושות, כדי להעביר בהצלחה ידע מן העבר לעתיד.